הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

הסבר המושגים: תנא קמא ורבי יהודה; מסתבר טעמיה

ברכות  מ ע"א

רבי יהודה אומר: בורא מיני דשאים.
אמר רבי זירא ואיתימא רבי חיננא בר פפא: אין הלכה כרבי יהודה.
ואמר רבי זירא ואיתימא רבי חיננא בר פפא: מאי טעמא דרבי יהודה - אמר קרא: +תהלים ס"ח+ ברוך ה' יום יום, וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו? אלא לומר לך: כל יום ויום תן לו מעין ברכותיו; הכא נמי, כל מין ומין תן לו מעין ברכותיו

1.
האמורא רבי זירא או רבי חיננא קבעו שבמשנתנו - במחלוקת בין "תנא קמא" ו"רבי יהודה" - אין הלכה כרבי יהודה.

2.
שואלים הפרשנים [מובא ב"מתיבתא", הערה לב, ובתוספת הרחבה ב"ילקוט ביאורים", עמוד קד]: הרי כלל נקוט בידנו, שבדרך כלל הלכה כתנא קמא נגד תנא יחיד שמוזכר אחריו במשנה, ואם כן ברור שכך גם במשנתנו, ומה בא אותו אמורא לחדש בפסק ההלכה שלו.

3.
ועונים הפרשנים: מכיוון שאותו אמורא גם מביא את ההסבר לדעתו של רבי יהודה, לכן ניתן לומר, שכאשר מסתבר יותר טעמו של התנא [ה"יחיד"] הרי שהלכה תהיה כמותו, לכן הוא פסק במפורש שבאמת אין הלכה כמותו - וכנראה בגלל הכלל שהלכה כ"תנא קמא" נגד אמורא "יחיד".

4.
ונראה אולי להוסיף: כוונת הפסיקה שלא כרבי יהודה לחדד את ההלכה שאין הלכה כרבי יהודה אפילו בדיעבד.