הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

הסבר המושגים: "אמורא מוקדם"; "אמרי"

ברכות  נד ע"א

גמרא. מנא הני מילי? אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: +שמות י"ח+ ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל וגו'. 
אניסא דרבים מברכינן, אניסא דיחיד לא מברכינן? והא ההוא גברא דהוה קא אזיל בעבר ימינא, נפל עליה אריא, אתעביד ליה ניסא ואיתצל מיניה; אתא לקמיה דרבא, ואמר ליה: כל אימת דמטית להתם - בריך ברוך שעשה לי נס במקום הזה! 
ומר בריה דרבינא הוה קאזיל בפקתא דערבות וצחא למיא, אתעביד ליה ניסא איברי ליה עינא דמיא ואישתי. ותו, זמנא חדא הוה קאזיל ברסתקא דמחוזא ונפל עליה גמלא פריצא, איתפרקא ליה אשיתא, על לגוה; כי מטא לערבות, בריך: ברוך שעשה לי נס בערבות ובגמל, כי מטא לרסתקא דמחוזא, בריך: ברוך שעשה לי נס בגמל ובערבות! – 
אמרי: אניסא דרבים כולי עלמא מיחייבי לברוכי, אניסא דיחיד - איהו חייב לברוכי. 

1.
הגמרא מקשה על רבי יוחנן מדין שקבעו רבא ומר בריה דרבינא. כיצד יתכן להקשות על רבי יוחנן שהיה מגדולי האמוראים הראשונים מרבא [בדור הרביעי] ומ"מר בריה דרבינא" [="מר" שהיה בנו של רבינא] - סוף תקופת האמוראים! [בעיה כללית של היחס בין "אמורא מוקדם" לאמורא מאוחר]

2.
ונראה להסביר כך: הגמרא מתכוונת להקשות על דברי רבי יוחנן כפי שהובאו בגמרא. הקושיה היא מאמוראים מאוחרים יותר שבודאי הכירו את דברי רבי יוחנן, ואם הם נהגו באופן שונה כנראה שהם ידעו שדברי רבי יוחנן נאמרו דווקא במקרה מיוחד ["אניסא דרבים"].

3.
ואפשר לומר שמשמעות הביטוי "אמרי" היא, שהתרוץ נאמר על סמך ידיעה הסטורית שכך התכוון רבי יוחנן. הרב זיני בספרו "רבנן סבורי" טוען שהביטוי "אמרי" הוא של הסבוראים, כלומר, תרוץ הגמרא כאן הוא לא מהגמרא עצמה, אלא מהסבוראים, וניתן ליישב זאת עם הדברים שאמרנו.