הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור המושגים: "הלכך"; "במתניתא תנא"

ברכות  נט ע"א

ואמר רבי אלכסנדרי אמר רבי יהושע בן לוי: הרואה את הקשת בענן צריך שיפול על פניו, שנאמר +יחזקאל א'+ כמראה הקשת אשר יהיה בענן וגו' ואראה ואפל על פני, לייטי עלה במערבא, משום דמחזי כמאן דסגיד לקשתא. אבל ברוכי ודאי מברך.
מאי מברך - ברוך זוכר הברית. במתניתא תנא, רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומר: נאמן בבריתו וקיים במאמרו.
אמר רב פפא: הלכך נימרינהו לתרוייהו ברוך זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו.
 

1.
הגמרא [אולי זה רבי אלכסנדרי] אומרת שעל הקשת מברכים "זוכר הברית" והיא קובעת ש"מתניתא תנא", כלומר, יש ברייתא שבה מובאים דברי התנא רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא, שאומר שעל הקשת מברכים "נאמן בבריתו וקיים במאמרו".

2.
רב פפא קובע שניתן לומר את שתי הברכות יחדיו.

3.
לפי הנ"ל ניתן לומר, שמשמעות הביטוי הביטוי "הלכך" היא: מכיוון שאין סתירה באמירת שתי הדעות הרי שבאמת "נימרינהו לתרוייהו" יש לומר את שתיהן.

4.
וכך באמת פוסק הרמב"ם:
רמב"ם הלכות ברכות פרק י הלכה טז:

הרואה קשת בענן מברך מ ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן נ בבריתו וקיים במאמרו, ס הרואה לבנה בחדושה מברך ברוך אתה יי' אלהינו מלך העולם אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם פועלי אמת ופעולתם צדק וללבנה אמר שתתחדש עטרה תפארת לעמוסי בטן שהם עתידין להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על כבוד מלכותו ועל כל מה שברא ברוך אתה יי' מחדש החדשים.

5.
כסף משנה הלכות ברכות פרק י הלכה טז:

[טז] הרואה את הקשת וכו'. שם (דף נ"ט) מאי מברך ברוך זוכר הברית במתניתא תנא נאמן בבריתו וקיים במאמרו אמר רב פפא הילכך נימרינהו לתרווייהו ברוך זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו:

6.
בכל אופן יש לשאול: אם בברייתא כתוב נוסח מסויים מדוע לא להעדיפו לגמרי על פני נוסח שמוצע על ידי אמורא [או על ידי "סתמא דגמרא"], אלא, גם מכאן מוכח שברייתא שמובאת על ידי פתיחה של "במתניתא תנא" איננה לגמרי מוסמכת, וניתן לאמורא לחלוק עליה, ולכן רב פפא רואה כאן שתי דעות "שוות ערך".

7.
בתוס' מובא כך:
תוספות מסכת ברכות דף נט עמוד א:

הלכך נימרינהו לתרוייהו - אומר ר"י דאין חותמין בברוך בברכה זו והיכי מברך ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם נאמן בבריתו וקיים בשבועתו וזוכר הברית.

תוס' "הופך" את סדר הדברים בברכה, הוא מקדים את הנאמר בברייתא ["נאמן בבריתו..."] לדברי הגמרא [כפי שאמרנו שאולי מדובר באמורא או ב"סתמא דגמרא"] - "זוכר הברית".

7.1
מובא ב"מתיבתא", הערה מה, שתוס' סובר, שיש להקדים את דברי הברייתא.

7.2
אפשר לומר, שתוס' סובר ש"מתניתא תנא" חשובה יותר מ"אמורא", ולכן יש להקדים את תוכנה,

7.3
ואילו הרמב"ם יסבור, שרב פפא מתכוון לנסח את הברכה כפי הסדר בהבאת הציטוטים בסוגיה, מפני ש"עורך הגמרא" מיקם את הברייתא ["במתניתא תנא"] אחרון כי הוא "פחות" בחשיבותו, ולכן תוכן הברייתא מוזכר אחרון נוסח הברכה.

8.
נציין שמובא בפרשנים [המהר"ץ חיות, מובא ב"ילקוט ביאורים", עמוד קצח] ששיטתו העיקבית של "רב פפא" ["רב פפא" - שיטה] היתה לצמצם עד כמה שניתן במחלוקות, ואם ניתן לצרף את שתי הדעות בגמרא – עדיף – כבסוגייתנו. וכך גם בעמוד הבא בגמרא, כשמופיע פעם נוספת הביטוי "אמר רב פפא הלכך נימרינהו לתרוייהו".