סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור המושגים: "כתנאי"; "סדר הדורות"

ברכות סב ע"א


מפני מה אין מקנחין בימין אלא בשמאל?
אמר רבא: מפני שהתורה ניתנה בימין, שנאמר +דברים ל"ג+ מימינו אש דת למו.
רבה בר בר חנה אמר: מפני שהיא קרובה לפה.
ורבי שמעון בן לקיש אמר: מפני שקושר בה תפילין.
רב נחמן בר יצחק אמר: מפני שמראה בה טעמי תורה.
כתנאי,
רבי אליעזר אומר: מפני שאוכל בה. רבי יהושע אומר: מפני שכותב בה. רבי עקיבא אומר: מפני שמראה בה טעמי תורה. 
 
בסדר הבאת דברי האמוראים קצת קשה: לגבי שלושת האמוראים הראשונים הסדר הוא "הפוך" מבחינה כרונולגית. הסדר היה צריך להיות:
ריש לקיש [שהיה חברו של רבי יוחנן]
רבה בר בר חנה [שהיה תלמידו של רבי יוחנן]
רבא [חי 2-3 דורות אחרי רבי יוחנן]

רב נחמן בר יצחק מוזכר בסוף הרשימה כי היה אחרון על פי סדר הדורות [היה תלמידו רבא].

אצל התנאים בברייתא - בפשטות - הרשימה "תקינה".

ונראה לי ליישב כך: דברי רב נחמן בר יצחק הובאו אחרונים גם מפני שהיה אחרון על פי סדר הדורות וגם מפני שנימוקו מוזכר במפורש בברייתא בדברי רבי עקיבא. ויותר מכך: הגמרא אומרת "כתנאי" ולכאורה רק דברי רב נחמן בר יצחק מתאימים לדברי רבי עקיבא ואילו דברי שאר האמוראים לא מתאימים ממש לתנאים האחרים [רבי אליעזר ורבי יהושע] !

ולכן נראה לי לומר כך:
כל הרשימה מסתדרת מלבד דברי "רבא".

נימוקו של רבה בר בר חנה – "קרובה לפה" מתאימים לדברי רבי אליעזר – "מפני שאוכל בה"
נימוקו של ריש לקיש "שקושר בה תפילין" מתאימים לדברי רבי יהושע "מפני שכותב בה" שהרי הדין הוא, שמניחים תפילין על היד שלא כותב בה וממילא קושרים בעזרת היד שכן כותבים בה!
ונימוקו של רב נחמן בר יצחק ממש [כמעט] זהה לדברי רבי עקיבא.

מסקנה: סדר הזכרת נימוקי האמוראים בגמרא מתאים לסדר הזכרת נימוקי התנאים בברייתא !

אמנם ראה ב"הגהות וציונים", ב, גירסא שונה שמובאת בה מחלוקת אחרת [והיא גם נוספת] בין רב ושמואל לפני ה"כתנאי", ולפי זה חלק מדברינו לעיל אינם מחייבים.

על המושג "כתנאי" כבר הערנו כמה פעמים. אפשר להיכנס ל"פורטל הדף היומי" >>> בצד שמאל למעלה "חיפוש מתקדם" >>> לרשום: כתנאי >>> לסמן: "בכותרות".

יד מלאכי כללי התלמוד כלל שכד:

כתנאי, כל היכא דאיתה לשון זה בגמרא אחר שהזכיר פלוגתא דאמוראי באותו דין משמע דאמוראי לא [הוה] שמיע להו ההיא ברייתא, דאי הוה שמיע להו הוה להו למימר הלכתא כפלוני, וכיון שכן אפלוגתא דתנאי סמכינן ולא משגיחינן בפלוגתא דאמוראי אי הוי רב כנגד שמואל במילתא דאיסורא או רבי יוחנן לגבי ריש לקיש, כן כתב הכסף משנה בשם מהר"י קורקוס בפרק ד' מהלכות מטמאי משכב ומושב הלכה ה' לדעת הרמב"ם
וכתב הפר"ח בא"ח סי' מ"ז סוף ס"א דלית לן למדחי אמוראי מכח תנאי אלא אית לן למפסק כאמוראי שיש להם כח לפסוק אפילו נגד סתם משנה עיין שם:

לענייננו נאמר רק שהאמוראים בסוגייתנו כנראה לא הכירו את הברייתא ולכן אמרו דברים שכבר התנאים אמרום.
וכן אפשר לחזק זאת: הרי בברייתא לא מוזכר בכלל המקרה והדין, אלא רק נימוקים לדין [אמנם באבות דרבי נתן פרק מ משמע שמובאת כברייתא שלמה כולל המקרה והדין "לא יקנח עצמו בימין אלא בשמאל..."] . בפשטות הגמרא מקצרת בציטוט הברייתא. אבל אפשר לומר שכך היתה הברייתא המקורית, והאמוראים בסוגייגתנו פרשוה שהיא מתייחסת למקרה של "אין מקנחין בימין אלא בשמאל". לפי זה נמצאנו למדים [חידוש]: משמעות הביטוי "כתנאי" היא: שהאמוראים אומרים שהם כך מסבירים את הברייתא !



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר