הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור המושג: "תלמיד חבר"

ברכות סב ע"א

תניא, אמר רבי עקיבא: פעם אחת נכנסתי אחר רבי יהושע לבית הכסא, ולמדתי ממנו שלשה דברים: למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום, ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל. אמר ליה בן עזאי: עד כאן העזת פנים ברבך! - אמר ליה: תורה היא וללמוד אני צריך.
תניא, בן עזאי אומר: פעם אחת נכנסתי אחר רבי עקיבא לבית הכסא, ולמדתי ממנו שלשה דברים: למדתי שאין נפנין מזרח ומערב אלא צפון ודרום, ולמדתי שאין נפרעין מעומד אלא מיושב, ולמדתי שאין מקנחין בימין אלא בשמאל.
אמר לו רבי יהודה: עד כאן העזת פניך ברבך! - אמר לו: תורה היא וללמוד אני צריך.  

1.
בגמרא מובאות שתי ברייתות. יש מחלוקת בפרשנים אם שתי הברייתות חולקות זו על זו בעובדה הסטורית מה היה ה"סיפור" האמיתי.

2.
ויש אומרים שאינן סותרות, והשאלה היא איזו ברייתא מתארת "סיפור" הסטורי שהתרחש לפני ה"סיפור" הנוסף.

3.
לפי סדר הבאת הברייתות בגמרא משמע שהסיפור עם רבי יהושע ורבי עקיבא ובן עזאי התרחש לפני הסיפור עם בן עזאי ורבי עקיבא ורבי יהודה [וזה הסבר הגיוני בגלל שרבי יהודה היה באמת התנא המאוחר יותר מבין כל המנויים בשתי הברייתות] .

4.
ולפי זה קשה: הרי בן עזאי כבר שמע את שלושת ההלכות מפי רבי עקיבא עצמו, ומדוע הוא עצמו אומר ""נכנסתי אחרי רבי עקיבא ... ולמדתי ממנו..." הרי כבר שמע את ההלכות מפיו של רבי עקיבא.

5.
יש מתרצים: הוא רצה "לבדוק" האם רבי עקיבא לא רק למד מרבי יהושע שלש הלכות אלא גם האם קיבל את דברי רבי יהושע והתנהג כך הלכה למעשה.
ראה על כך ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים" עמודים רצו-רצז.

6.
הערה נוספת: כיצד בן עזאי אומר לרבי עקיבא "העזת פנים ברבך", הרי רבי יהושע היה גם רבו של בן עזאי והיה צריך לומר "העזת פנים ברבנו", וכן לגבי רבי יהודה היה צריך לומר לבן עזאי "העזת פנים ברבנו" שהרי רבי עקיבא היה רבו גם של רבי יהודה.

7.
באטלס עץ חיים (כרך ג):

"יש שהש"ס קובע מפורשות, שתלמיד הפך להיות לתלמיד-חבר לרבו.
בן עזאי, תלמיד רבי עקיבא, נעשה לתלמיד חבר שלו: "תניא בן עזאי אומר פעם אחת נכנסתי אחר רבי עקיבא וכו' ולמדתי ממנו שלושה דברים: למדתי וכו' למדתי וכו' למדתי וכו'. אמר לו רבי יהודה: 'עד כאן העזת פניך ברבך'" (ברכות דף ס"ב ע"א),
וא"כ נוכחנו שבו עזאי היה תלמידו של ר"ע,
ואח"כ נעשה תלמיד-חבר לרבי עקיבא: "עדא אמרה בן עזאי תלמיד חבר דרבי עקיבא הוה" (ב"ב דף קנ"ח ע"ב), ופירש רשב"ם: "פשיטא לן, דמתחילה היה תלמיד והדא אמרה דלבסוף היה חבירו";

הוא מוכיח את דבריו מסוגייתנו שקודם בן עזאי היה תלמידו של רבי עקיבא ולפני שנעשה "תלמיד חבר" לרבי עקיבא התרחש הסיפור בסוגייתנו ולכן אמר לו רבי יהודה "העזת פנים ברבך". [ראה גם על כך ב"ילקוט ביאורים", שם]