|
הרואה מרקוליס / הרב הלל בן שלמה
ברכות נז ע"ב
בברייתא בגמרא נאמר על הרואה מרקוליס שאומר "ברוך שנתן ארך אפים לעוברי רצונו". התוספות מעירים, כי בתוספתא מופיע שיש לאמר ברכה זו על כל עבודה זרה, והם מביאים שתי אפשרויות לתירוץ (אצלנו הדברים מופיעים כשני דיבורים נפרדים בתוספות, אולם בתוספות הרא"ש הדברים מופיעים כהמשך אחד, ובצל"ח כבר העיר על המופיע לפנינו, שהוא טעות הדפוס): א. במקומו של התנא השונה את הברייתא היו עובדים למרקוליס, ועל כן שנה דווקא עבודה זרה זו. ראיה להבנה זו, שע"ז זו היתה מצויה, נראה מהמשך הגמרא, המונה את הברכה על המרקוליס, כאחת מחמש הברכות שיש לברך למי שרואה את בבל הרשעה. אולם לכאורה, יש קושי בביאור זה, משום שבהמשכה של אותה ברייתא נאמר "מקום שנעקרה ממנו עבודה זרה", ונראה לכאורה, שיש חילוק בעניין זה בין מרקוליס לבין עבודה זרה אחרת. ב. יש לברך רק במקום שבונים עבודה זרה, או שהועמדה שם מחדש, ולא על עבודה זרה הקבועה שם מקודם לכן. מאחר שלמרקוליס רוגמים אבנים בכל יום, יש להתייחס אליה תמיד כאל עבודה זרה שהועמדה מחדש. הרמב"ם (ברכות י,ט) נוקט כמופיע בתוספתא, שיש לברך כן על כל עבודה זרה, וכן היא הכרעת הטוש"ע (או"ח רכד,א). |