מראה הקשת / הרב הלל בן שלמה

ברכות נט ע"א 
 

לדברי רבי אלכסנדרי בשם רבי יהושע בן לוי, הרואה את הקשת צריך ליפול על פניו, משום שזהו מראה כבוד ה' המתואר במעשה המרכבה. בארץ ישראל לא קבלו דברים אלו, משום שהדבר נראה כמשתחווה לקשת, אולם נראה לכאורה, כי לא חלקו על עצם ההבנה, שמראה הקשת זהו דבר חיובי. במסכת חגיגה (טז,א) מופיעים דברי רבי אבא הסובר, שהמסתכל בקשת אינו חס על כבוד קונו. על פי המבואר בגמרתנו נראה לומר, כי יש לדמות את המסתכל בקשת למסתכל בארון הברית, ומבזהו בכך, כפי שהיה באנשי בית שמש. על פי דברים אלו נראה להבין את ההשוואה בגמרא שם, לגבי המסתכל בשלושה דברים שעיניו כהות – בקשת, בנשיא ובכהנים. כן מבארים הרמב"ן (האמונה והבטחון פרק טז) והריטב"א בחידושיו לקידושין (מ,א), וכך מופיע בזוהר פרשת בשלח "כל מאן דאסתכל בקשת כמאן דאסתכל בשכינה".

הבנה זו, היא בניגוד להבנה אחרת הנזכרת בדברי מפרשים, כי איסור ההסתכלות בקשת נובע מחשש שמא הוא עובד לקשת (ועל כן גם היו שאסרו להסתכל בירח); או משום שיש בכך אזכור לכך שהיה ראוי לבוא מבול, כמופיע בגמרא בכתובות (עז,ב), שאם נראתה הקשת הרי זה סימן שלילי. כך מבאר שם רש"י, שהקשת אינה אלא אות ברית, שלא יחרב העולם.

לכאורה, משתמע מדברי ריב"ל, כי יש דבר חיובי בכך שהקשת נראה, אבל בגמרא בכתובות נזכר לגביו עצמו, שהוא אומר שנראתה הקשת בימיו, כדבר שלילי (והגמרא אומרת שבאמת לא נראתה הקשת בימיו). נראה לומר, כי הקשת היא אכן מראה כבוד ה', אולם מראה זה נקבע בעקבות הצורך באות ברית לסימן שהעולם לא יחרב, ועל כן יש צד שלילי בעצם קיומו. הברכה על ראיית הקשת, נקבעה על עצם קיומו "זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו".

(שמעתי הסבר אחר בשם הגר"א: ישנם שני סוגי קשת, אחד למראה ה' ואחד לאות. ריב"ל אומר שנראתה הקשת בימיו, אך הקשת שנראתה היא משום כבוד ה', ורשב"י ששאלו אם נראתה הקשת, כיוון לקשת שהיא לאות ברית).