אוצרות הדף היומי
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"שבתחילה היו טובלים במי מערות"
המותר להגיה סת"ם על ידי מחשב?
שבת יד ע"א
כיום כאשר המחשב מקיף את חיינו מכל עבר, קשה לזכור כי חלף בקושי חצי יובל מאז החל המהפך. המחשבים שעד אז היו בשימושים צבאיים או דמיוניים החלו חודרים אט אט לעסקים, לבנקים ואפילו לבתים. המחשב התגלה כ'גאון' מופלא, כזה המסוגל לחשב חשבונות מסובכים בשברירי שניות, לדייק בפעולות שיד או מוח אנוש אינן מסוגלות להן, והעיקר – לא להתעייף לעולם, אף לאחר עבודה מאומצת של ימים שלמים.
והנה, בראשם של כמה יהודים העוסקים בסת"ם עלתה המצאה גאונית. אלו שראו כי המחשב מסוגל לסרוק לתוכו כמויות ענק של טקסטים או תמונות, לאצור אותן בזכרונו ולהשוות אליהם אחרות – הבינו כי אם כן ניתן יהיה למסור למחשב גם את הגהת ספרי התורה. ואכן, בתוך תקופה פותחה עבורם תוכנה שאפשרה לסרוק אל המחשב את ספר התורה. המחשב 'למד' את מבנה האותיות והמילים והחל משווה בין ספר התורה שהוזן אליו לספרי התורה שהוצגו בפניו. כך נעשה גם עם המזוזות, התפילין מגילות ושאר תשמישי סת"ם.
לא פשוטה הייתה דרכם של ממציאי אותה המצאה. בראשיתה הציתה פולמוס סוער וקמו לה עוררין רבים. תלמידי חכמים מופלגים מכל קצוות הקשת הצביעו על כך כי יש לחשוש שהגהת הסת"ם שהיא דרישה הלכתית מובהקת, תימסר כליל למחשב שמצידו אינו כשיר הלכתית לבצע פעולה זו שכן אין בו דעת אנוש. פקפוק אחר שהועלה אז היה כי אף אם ההגהה תישאר בידיהם של המגיהים האמונים על מלאכתם מזה דורות, בכל זאת היא לא תהיה אלא כדי לצאת ידי חובה, כשאלו עצמם יסמכו על המחשב שיעשה את עבודתם. הועלו עוד טענות שבהן חשש על כבודו של ספר התורה ואף הטענה עתיקת היומין – "חדש אסור מן התורה". קונטרסים הודפסו, מאספים תורניים הפכו לבמות התנצחות הלכתיות, ומכתבים הורצו אל גדולי תורה בכל קצווי תבל, ומהם.
אחת הטענות שהועלו בנידון זה הייתה מסוגייתנו בה מבואר שגזרו חכמים טומאה על הבא ראשו ורוב במים שאובים לאחר שטבל במקוה, משום שהיתה דרכם לטבול במים סרוחים וחששו שיאמרו שלא הטבילה היא שמטהרת אלא הרחיצה שלאחריהם. ומעתה היו רבנים שרצו לומר שהוא הדין שיאמרו שלא ההגהה על ידי מגיהי הסת"ם היא שמכשירה את ספר התורה, אלא המחשב הוא שמכשירו ולפיכך יש לאסור בדיקת מחשב מטעם זה.
ברם בשעה שהציעו טענה זו לפני הגאון רבי נתן גשטטנר, דחאה מכל וכל (שו"ת להורות נתן ו, ג) כשהוא מבאר שבשונה מסוגייתנו שיש חשש שיבואו לרחוץ רק במים שאובים ולומר שרחיצה זו דיה כדי לטהר, הרי שבבדיקה על ידי מחשב - שמיועד לשכלל את הגהת הסת"ם אין חשש זה (וכלומר משום שלדעת המצדדים בבדיקה זו הרי שלעולם די בה שהרי היא עדיפה לכאורה על בדיקה רגילה). לגופו של פולמוס, מציע הגר"נ גשטטנר להיוועץ בגדולי הדור, וכמפורסם בשעתו הורו אלו - בראשות מרן המנחת יצחק, כי ניתן להשתמש בבדיקת מחשב - אך לא כתחליף להגהה על ידי מגיה בשר ודם.
