התחשבות בדברי חוזי הכוכבים / הרב הלל בן שלמה
ברכות סד ע"א
מסופר בגמרא, כי רב יוסף לא רצה לקבל את ראשות הישיבה, משום שחוזי הכוכבים אמרו לו, כי הוא ימות כעבור שנתיים מאז שהוא יעמוד בראש הישיבה. לכאורה, הסתמכותו של רב יוסף על דברי החוזים בכוכבים תמוהה, שהרי בגמרא בפסחים (קיג,ב) מובא, שאין שואלים בכלדיים, על פי הפסוק "תמים תהיה עם ה' אלוקיך"; וכך פוסק השו"ע (יו"ד קעט,א).
רש"י, בניגוד לסוגייתנו שהוא מפרש "כלדאי", החוזים בכוכבים, מפרש בגמרא בפסחים, שהמדובר בבעלי אוב. לפי דברים אלו, אין כל איסור לשאול את דברי החוזים בכוכבים. וכך כותב הנימוקי יוסף (סנהדרין טז,ב), שאין הדבר בכלל נחש, וזוהי חכמה גדולה (ועל כן רבי עקיבא חשש ממה שאמרו לו החוזים שיקרה ביום חתונת בתו). אולם הרשב"ם בפסחים שם דוחה את דברי רש"י, וכך גם התוספות בשבת (קנו,ב ד"ה כלדאי). הריטב"א בשבת שם כותב, שאף על פי שאסור לשאול את החוזים בכוכבים, את החוזים מעצמם אמרו לנו דבר, מותר להתחשב במה שהם אמרו לנו.
מדברי הרמב"ם (עבודה זרה פרק יא הלכה ט) נראה, שיש איסור בעשיית פעולה על פי דברים אלו, ולהבנתו אין בהם כל יסוד: "אסור לעונן אף על פי שלא עשה מעשה אלא הודיע אותן הכזבים שהכסילים מדמין שהן דברי אמת ודברי חכמים, וכל העושה מפני האצטגנינות וכיון מלאכתו או הליכתו באותו העת שקבעו הוברי שמים הרי זה לוקה שנאמר לא תעוננו". לכאורה, לפי הרמב"ם, לא ברור מדוע התחשב רב יוסף בכלדיים. שאלה זו מעלה במוסף הערוך ערך 'כלדאי', ומשיב, שבגמרא בהוריות (יד,א) מובא אותו סיפור על רבה ורב יוסף, ושם נזכר שרב יוסף לא קבל את ראשות הישיבה, ולא מוזכר הטעם שהתחשב בכלדאי. ונראה לומר, כי להבנת הרמב"ם ומוסף הערוך, הגרסה הנכונה היא גרסת הגמרא בהוריות, ולפיה רב יוסף לא קבל את ראשות הישיבה מתוך ענווה, כמובא בתחילת הסוגיה, שהוא לא רצה לדחוק את השעה, ולא היה זה בגלל התחשבות בחוזים בכוכבים.
