סקר
הסבב ה-14 - באיזה סבב של דף יומי אתה?
ראשון
שני
שלישי
רביעי ומעלה


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"מדשקיל וטרי אליביה" - כך הלכה

שבת כ ע"א


משנה. אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבעוד יום.
אין נותנין פת לתנור עם חשכה ולא חררה על גבי גחלים אלא כדי שיקרמו פניה מבעוד יום,

רבי אליעזר אומר: כדי שיקרום התחתון שלה. ...
...
אין נותנין את הפת כו'.
איבעיא להו: תחתון האיך דגבי תנור, או דילמא: תחתון האיך דגבי האור? –
תא שמע,
רבי אליעזר אומר: כדי שיקרמו פניה המדובקין בתנור. 


1.
רמב"ם הלכות שבת פרק ג הלכה יח:

אין נותנין את הפת בתנור עם חשיכה ולא חררה על גבי הגחלים כ אלא כדי שיקרמו פניה שהם מודבקים בתנור או באש, ואם נשארו אחר כן עד שיגמור אפייתן מותר שאם יחתה יפסיד אותן, ואם נתן סמוך לחשיכה וחשכה ועדין לא קרמו פניה, אם במזיד אסור לאכול מהן עד מוצאי שבת וימתין בכדי שיעשו, ואם בשוגג מותר לו לרדות ממנה מזון שלש סעודות של שבת, וכשהוא רודה לא ירדה במרדה כדרך שהוא עושה בחול אלא בסכין וכיוצא בה.

במשנה יש בפשטות מחלוקת בין "תנא קמא" לרבי אליעזר, והרמב"ם פוסק כרבי אליעזר שאם יקרמו פני הפת שמודבקים לתנור מבעוד יום – מותר.

2.
מגיד משנה הלכות שבת פרק ג הלכה יח:

[יח] אין נותנים את הפת בתנור וכו'. משנה (שם י"ט:) כלשונו ואין נותנין פת בתנור עם חשיכה ולא חררה ע"ג גחלים אלא כדי שיקרמו פניה ר' אליעזר אומר כדי שיקרום התחתון שלה ובגמרא (שבת דף כ') איבעיא להו תחתון דהאיך לגבי תנור או דלמא תחתון דהאיך לגבי אור ת"ש דתניא ר' אליעזר אומר כדי שיקרמו פנים המדובקים בתנור. ורבינו פסק כר' אליעזר
אם מפני שסובר שהוא מפרש דברי ת"ק
או מפני ששאלו בגמרא מה היא כונתו נראה שהלכה כמותו
:

כנראה של"מגיד משנה" התעוררה קושיה: מדוע הלכה במשנה כרבי אליעזר הרי הכלל הוא שהלכה כ"תנא קמא" נגד כל תנא יחיד שחולק על תנא קמא, ועוד, הרי בדרך כלל אין הלכה כרבי אליעזר שהרי הוא מבית שמאי ["שמותי הוא"].

3.
וה"מגיד משנה" מתרץ בשני אופנים:

3.1
תירוץ א: רבי אליעזר לא חולק על "תנא קמא", אלא מפרש אותו, למרות הניסוח של "רבי אליעזר אומר", שבדרך כלל מעיד שבא לחלוק על קודמו.

3.2
תירוץ ב: אמנם רבי אליעזר חולק על "תנא קמא" אבל מכיון שהגמרא דנה בדעתו והציגה "איבעיא להו..." על דבריו, משמע שכך "סתמא דגמרא" פוסקת. מתאים לעיקרון של "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה" [= מהעובדה שמנהלים דיון לפי שיטה מסויימת] משמע שכך הלכה.
ומסוגייתנו יוצא שכאשר הגמרא [או "סתמא דגמרא", או אמורא מסויים] מציגים בעיה ["איבעיה להו"] לפי שיטה מסוימת משמע שכך האמוראים פוסקים.
משמעות הביטוי "מדשקיל וטרי אליביה" דומה מעט לביטוי "סוגיה כוותיה". האחרון מתאים כשסוגיה מסויימת דנה מנקודת פתיחה של דיעה מסויימת, ואילו הכלל של "מדשקיל וטרי אליביה" מתאים כשדנים ממש על אותה דיעה כמו "איבעיא" בסוגייתנו.

אולם ראה שוטנשטיין, הערה 7 בסופו, שהגמרא מבררת לא רק את דעת רבי אליעזר.

4.
כסף משנה הלכות שבת פרק ג הלכה יח

[יח] אין נותנין את הפת בתנור עם חשיכה וכו'. כתב ה"ה שרבינו פסק כר"א ואעפ"י שבפי' המשנה פסק דלא כר"א איכא למימר דהדר ביה.
ולפי זה ט"ס יש בנסחאותינו בספרי רבינו שכתוב בהם כדי שיקרמו פניה שאינם מודבקים בתנור וצריך להגיה המודבקים:

ה"כסף משנה" מעיר שהרמב"ם חזר בו ב"יד החזקה" ממה שהסביר בפירושו למשנה, שם פסק כתנא קמא

4.1
ראה על כל הנ"ל בהרחבה, "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד שמא, ובהערה מז. מובא שם שהגר"א סובר שהרמב"ם פסק כתנא קמא ולא חזר בו מדבריו בפירוש המשניות והרמב"ם לא מקבל כמחייב את העיקרון של "מדשקיל וטרי אליביה..." שכך הלכה. וכך מובא גם ב"יד מלאכי" כלל תי.

4.1.1
באותו עניין:
אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, [הלכה] טור שיח

כל מקום שאמוראים או סתם התלמוד דנים לפי דעת פלוני ונושאים ונותנים בדבריו, כתבו גאונים שהרי זה מוכיח שהלכה כמותו, ואפילו הוא יחיד נגד רבים, וכן אפילו שהוא נגד כללי הלכה אחרים.
ומכל מקום מצינו כמה פעמים בגמרא שאמוראים היו מתרצים דברי אמוראים אחרים, אף על פי שאינם סוברים כמותם, ולכן יש שראשונים כתבו לדחות ראיה של ראשונים אחרים להלכה מתוך מה שאמוראים נשאו ונתנו בדברי פלוני, שאפשר שבאו לתרץ דבריו ואינם סוברים כך,
ויש שכתבו שמפני כן אין לפסוק כנגד כללי הלכה, כגון כיחיד נגד רבים וכיוצא, אבל במקום שלא נפסקה הלכה הולכים אחר דבריו של זה שהתלמוד

ונראה [וכך קצת משמע ב"יד מלאכי"] שתלוי באיזה סוג של "שקלא וטריא" מדובר.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר