עולה לכמה בני אדם
שבת כג ע"ב
"אמר רב יצחק בר רדיפה אמר רב הונא: נר שיש לה שני פיות - עולה לשני בני אדם.
אמר רבא: מילא קערה שמן והקיפה פתילות, כפה עליה כלי - עולה לכמה בני אדם".
פירש רש"י: "עולה לשני בני אדם, למהדרין העושין נר לכל אחד ואחד". וכן פירש רבינו חננאל.
כך יש לפרש גם בקערה שהקיפה פתילות שעולה לכמה בני אדם, שמדובר באותם המהדרין.
בחידושי הר"ן הביא יש מפרשים שעולה לשני אכסנאים שאינן נשואים שצריכים להדליק בפני עצמם, אם אינם משתתפים בשמן עם בעל הבית.
והתוספות בדף כא ע"ב ד"ה 'מצוה' פירש שעולה לשני בני אדם הדרים בשני בתים באותה חצר, שצריכים להדליק שניהם בפתח החצר הפונה לרשות הרבים, לדעת תוספות.
וקשה מכאן על דברי ר"י שהביא התוספות שם בד"ה שלפני כן:
"והמהדרין מן המהדרין - נראה לר"י דב"ש וב"ה לא קיימי אלא אנר איש וביתו שכן יש יותר הידור דאיכא היכרא כשמוסיף והולך או מחסר שהוא כנגד ימים הנכנסים או היוצאים".
וכיצד ידליקו כמהדרין מן המהדרין אותם המדליקים בפתח החצר? ואם תרצה לומר שידליקו במרחק מה זה מזה, אפשר כמו כן לתרץ שבכל בית ידליקו מספר חנוכיות כמנין אנשי הבית רחוקים מעט זה מזה, ובכל חנוכיה כמנין נרות היום. וגם למפרשים שבעל הבית הוא המדליק את כל הנרות אפשר להדליק כך לצורך שיהיה היכר.
אלא י"ל שר"י סובר כרש"י שאין מדליקים בפתח החצר אלא בפתח הבית.
כמו כן יש להקשות לפירוש ר"י מה יעשו שני אכסנאים שאינן נשואים שצריכים להדליק בפני עצמם.
ויש לומר שאין הבדל בינם לבין בני הבית, וכאשר מדליקים מספר אנשים, אין להדליק גם כמנין הימים, לדעת ר"י.
