הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
אמוראים: דרשה של אמורא
שבת כה ע"ב
מאי טעמא? - אמר רב: כשם שמצוה לשרוף הקדשים שנטמאו, כך מצוה לשרוף את התרומה שנטמאת. ואמרה תורה: בשעת ביעורה תיהני ממנה. היכן אמרה תורה? - מדרב נחמן. דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: אמר קרא +במדבר יח+ ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי - בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה טהורה ואחת תרומה טמאה. ואמר רחמנא לך - שלך תהא, להסיקה תחת תבשילך.
ואיבעית אימא - מדרבי אבהו, דאמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: +דברים כו+ ולא בערתי ממנו בטמא - ממנו אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר שמן של תרומה שנטמאת. ואימא: ממנו אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר שמן של קדש שנטמא! - לאו קל וחומר הוא? מה מעשר הקל אמרה תורה לא בערתי ממנו בטמא, קדש חמור לא כל שכן? - אי הכי, תרומה נמי, לימא: קל וחומר הוא! - הא כתיב ממנו. - ומה ראית? - מסתברא, קדש ...
1.
הגמרא מביאה שני מקורות מהתורה לדין של היתר שימוש בתרומה טמאה לצורך הנאה לכהן – על ידי שריפת התרומה.
2.
רמב"ם הלכות תרומות פרק ב הלכה יד:
התרומה לכהן בין טהורה בין טמאה אפילו נטמא הדגן או התירוש כולו קודם שיפריש ה"ז חייב להפריש ממנו תרומה בטומאה וליתנה לכהן שנאמר ואני נתתי לך את משמרת תרומותי אחת טהורה ואחת טמאה, הטהורה נאכלת לכהנים והטמאה יהנו בשריפתה, אם היה שמן מדליקין אותו, ואם היה דגן וכיוצא בו מסיקין בו את התנור.
הרמב"ם מצטט את הדרשה של רב נחמן בסוגייתנו.
3.
ויש לשאול: ניסוח הגמרא: "היכן אמרה תורה – מדרב נחמן..." קצת קשה, וכי עד תקופת רב נחמן לא ידעו ממקור זה, האם רק ידעו במסורת מהי ההלכה אבל לא הכירו את הדרשה עד שבא רב נחמן ודרשה? האם רב נחמן שמע את הדרשה מרבותיו ולמעלה מתקופת התנאים?
4.
וכן יש לשאול לגבי הדרשה של רבי אבהו בשם רבי יוחנן, ועוד, שהגמרא אומרת "ואיבעית אימא" לפני הדרשה של רבי אבהו [כאילו שתלוי בסברא].
5.
לכן נראה לומר, שהיו שתי מסורות הסטוריות אצל האמוראים מהי הדרשה שממנה לומדים את הדין של שריפת תרומה טמאה לצורך הנאה לכהן. וכל אחד מהאמוראים "בחר" את אחת הדרשות מסיבה כלשהי [וכתוצאה מהדרשה הדין עצמו הוא "דאורייתא"].
6.
או אולי באמת רק הדין עבר במסורת והאמוראים הם אלה שדרשו את הפסוקים [ונראה לומר, שאז הדין הוא "רק" מדרבנן והפסוקים הם אסמתכא.] ונראה שההסבר האחרון יותר מתאים בסוגייתנו, שהרי הגמרא דנה בפרטי דרשתו של רבי אבהו...
