דיוק וחידוש ברש"י
מסכת שבת דף כה
עמוד ב
רש"י ד"ה חובה. כבוד שבת הוא שאין סעודה חשובה אלא במקום אור כעין יממא בפרק בתרא דיומא (דף עה:):
רש"י מבאר כאן שהסיבה לנר היא שאין סעודה אלא במקום אור (והרבה אור כעין יממא שכך כתוב בגמרא יומא) ובהמשך רואים שהסיבה לנר שבת היא לאו דווקא סעודה לאור הנר אלא מפני שלום הבית כנאמר בפסוק ותזנח משלום וכו' וכמו שרש"י עצמו כותב בד"ה הדלקת נר בשבת. שלא היה לו ממה להדליק ובמקום שאין נר אין שלום שהולך ונכשל והולך באפילה: (ויש גירסא בב"ח שהולך ונכשל ואוכל באפילה), ונראה שרש"י כאן בד"ה חובה בא ג"כ ליישב קושיית תוס' בד"ה הדלקת נר בשבת חובה, שתוס' שואל איך אביי שאל ויצא (וכמו שרש"י מסביר מה איכפת לן שיוצא), והרי נאמר במשנה בהמשך שעל שלוש עבירות נשים מתות וכו' ובוודאי שזה חובה להדליק, (וזה עצמו שזה חובת נשים כבר מראה לנו הטעם שהוא שלום הבית שלא יכשלו וכו' מפני שצרכי הבית על האישה) ועל כן מסביר תוס' ששאילתו על הדלקת נר במקום סעודה, וגם רש"י כיוון לכן כשהביא שאין סעודה אלא במקום נר, עוד אפשר לומר דלגבי שלום הבית שלא יכשל וכו' סגי באור מנר כל דהוא וגם אם עושה ריח רע אבל מאיר בכל זאת, משא"כ נר במקום סעודה שצריך לאורו וריח רע יפריע לאכול הסעודה.
