הטמנה בבין השמשות / הרב עקיבא כהנא
פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה
שבת לד ע"א
המשנה (לד ע"א) כותבת שאחת הפעולות המותרות בבין השמשות, היא להטמין את החמין. הגמרא מסבירה שהסיבה לכך שבבין השמשות 'סתם קדירות רותחות'. לפי רש"י אף על פי שבין השמשות הוא זמן שבו חלות כבר כל הגזרות, גזרה זו לא נגזרה בין השמשות כיון שאין חשש שאדם יראה שהקדירה אינה רותחת וירתיח אותה בשבת.
רמב"ן (ד"ה ה"ג ר"ח) מביא את קושיית הרי"ף (בתשובה רצ) על גירסת רש"י איך בגמרא אומרים לפי גירסתו שאין מטמינים בדבר שאינו מוסיף הבל בשבת שמא ירתיח את התבשיל, הרי אדם שמניח אוכל חם בתוך דבר שאינו מוסיף הבל, יודע שהמאכל הולך ומתקרר, ולא שם אותו אם הוא רוצה להרתיח אותו?
לכן הרי"ף גורס בגמרא שהגמרא מבארת את האיסור להטמין בדבר המוסיף הבל ביום שישי, שהוא משום שמא ירתיח בשבת, כי אולי בשבת המאכל יתקרר ויבוא להרתיחו. כאן וודאי מניח התבשיל רוצה ברתיחתו, והראייה ששם את הקדירה בתוך דבר המוסיף הבל. לדעת רי"ף לפי הסבר הראב"ד מותר להטמין בבין השמשות בדבר שאינו מוסיף הבל למרות שהיה מקום לחשוש שמא ירתיח בדומה למטמין בדבר שמוסיף הבל, כי חיכה עד עכשיו כדי להטמין (ולכאורה היה חשש שירתיח), כיון שסתם קדירות רותחות בין השמשות, אין לחשוש לזה.
רמב"ם (שבת ד, ב) לעומתם גורס כגירסת הרי"ף אבל מחדש חידוש גדול, לדעתו, אסור להטמין בדבר שמוסיף הבל ביום שישי, וזאת משום שחוששים שמא בשבת המאכל ירתח יותר מדי, ויוריד את הכיסוי, ויחזיר אותו בשבת, ונמצא שעבר על איסור בישול בשבת. אמנם בבין השמשות מותר להטמין אפילו בדבר המוסיף הבל, כי סתם קדירות רותחות הם, כשהכוונה כבר נחו מרתיחתם, ולא חוששים שמא ירתיח שוב.
הראב"ד וראשונים רבים מקשים על הרמב"ם, שלא נשמע דבר כזה ?!, שביום שישי יהיה אסור משהו שבבין השמשות הוא מותר? אמנם מרכבת המשנה מביא שיתכן ומקור פסק הרמב"ם הוא בירושלמי
המחבר בשו"ע (רנז, סעיף א) פסק כרש"י והראב"ד וכנגד הרמב"ם.
הלכות אלה הלכה למעשה בימינו?
אגרות משה (אורח חיים ד, עד) כותב שדינים אלו אינם הלכה למעשה, כיון שבימינו כולם מקבלים שבת בהדלקת נרות או בתפילת קבלת שבת, עוד קודם שתגיע השקיעה, ורק אז מתחיל בין השמשות. אמנם הט"ז (סימן תר ס"ק ב) דן באופן שהגיע שופר לעיירה ביום שני של ראש השנה שחל ביום שישי, אחרי קבלת שבת והסתפק אם חל איסור שבות באותו זמן. הוא פוסק שמי שקיבל על עצמו תוספת שבת אין דינו חמור יותר ממי שטרם קיבל על עצמו שבת, וכבר הגיע ספק חשיכה, וגם לו מותר להטמין (כשהתבשיל מבושל), כי על דעת זה לא קיבל תוספת שבת, וה"ה לתקוע. חכם צבי (יא) מסכים עם דבריו וכותב שאין הגיון לומר שתוספת שבת שהיא רק מצוות עשה, תהיה חמורה יותר מספק איסור סקילה (וחולק עליו בהבנת התוספתא שהביא, ע"ש), וכ"כ חתם סופר (אורח חיים סה).
