טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

פורסין מחצלת על גבי כוורת דבורים בשבת - דבורת הדבש

"תא שמע: פורסין מחצלת על גבי כוורת דבורים בשבת, בחמה מפני החמה, ובגשמים מפני הגשמים, ובלבד שלא יתכוין לצוד! הכא במאי עסקינן דאיכא דבש. אמר ליה רב עוקבא ממישן לרב אשי: תינח בימות החמה דאיכא דבש, בימות הגשמים דליכא דבש מאי איכא למימר? לא נצרכא אלא לאותן שתי חלות. והא מוקצות נינהו! דחשיב עלייהו" (שבת, מג ע"א).

פירוש: ועוד תָּא שְׁמַע [בוא ושמע] ראייה לדבר ממה ששנינו: פּוֹרְסִין מַחֲצֶלֶת עַל גַבֵּי כַּוֶּורֶת דְּבוֹרִים בַּשַּׁבָּת, בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה, שלא תזיק להם, וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים. וּבִלְבַד שֶׁלּא יִתְכַּוֵּין לָצוּד את הדבורים על ידי כיסוי זה. ועל כל פנים למדנו שמותר לטלטל מחצלת לצורך הכוורת אף שהיא עצמה אינה ניטלת בשבת! ודוחים: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן [כאן במה אנו עוסקים] דְּאִיכָּא [שיש] דְּבַשׁ בכוורת, ולצורך הדבש מותר לכסותה. אָמַר לֵיהּ [לו] רַב עוּקְבָא מִמֵּישָׁן לְרַב אַשִׁי: תֵּינַח [נניח] שאתה יכול לומר כן בּיחס ליְמוֹת הַחַמָּה דְּאִיכָּא [שכן בימות החמה יש] דְּבַשׁ בכוורת, ואולם בּיחס ליְמוֹת הַגְּשָׁמִים דְּלֵיכָּא [שאין] דְּבַשׁ בכוורת, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר [מה יש לומר] כדי להתיר, לדעת ר' יצחק, את כיסוי הכוורת? ומשיבים: לֹא נִצְרְכָא הלכה זו אֶלָּא כדי להתיר לְאוֹתָן שְׁתֵּי חַלּוֹת דבש אותן משאירים בתוך הכוורת אף בימות הגשמים כדי שיתפרנסו מהן הדבורים, ולצורך דבש זה מותר לכסות את הכוורת. ומקשים: וְהָא [והרי] מוּקְצוֹת נִינְהוּ [הן] החלות הללו, שהרי הן מיועדות עבור הדבורים בלבד! ומשיבים: מדובר באופן דְּחָשֵׁיב עֲלַיְיהוּ [שחשב עליהן] עוד מלפני שבת והכינן לצורך אכילתו (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

 
שם עברי: דבורת הדבש      שם באנגלית: Honey bee      שם מדעי: Apis mellifera

שמות נרדפים במקורות: צרעה, זיבורתא


נושא מרכזי:  מה הקשר בין פגעי מזג האוויר והדבש בכוורת?

לנושאים נוספים העוסקים בדבורת הדבש - הקש/י כאן.

ממהלך הסוגיה אנו לומדים שניתן לטלטל מחצלת על מנת להגן על כוורת מפני חום או גשם בתנאי שיש בתוכה דבש. גם בחורף, שבו הדבורים אינן פעילות, הכוורת מכילה דבש שהדבוראי (כוורן) משאיר לדבורים כמזון לעונה הקשה ("שתי חלות"). עלינו להניח שאכן גשם או חום פוגעים בדבש אך השאלה היא כיצד הם נפגעים? אמנם ייתכן שהרטבה מקלקלת את חלות הדבש ופוגעת בדבש ובזחלים אך מהו הנזק הנגרם לדבש כתוצאה מעליית הטמפרטורה? על מנת לענות על שאלות עלינו להכיר את השפעת הטמפרטורה על פעילות כוורת הדבורים.

בדרך כלל הדבורים בטבע בונות את הכוורות במקומות מוגנים. הן עשויות להשתכן בחללים בגזעי עצים (תמונה 1) ומתחת לגגות בתים במקומות יישוב. לעומת זאת כוורות מלאכותיות גלויות זקוקות להגנה מפני פגעי מזג האוויר ומפני טורפים. חדירת מי גשמים לתוך הכוורת והרטבת חלות הדבש עלולה לגרום להשמדת הוולדות בתוך תאי ההטלה. כוורות עשויות בוץ עלולות להתפרק לחלוטין בעקבות הרטבה (תמונה 2). על הכוורת להיות מוגנת גם מפני טמפרטורות קיצוניות משום שהדבורים חיות ופועלות בקן משך כל השנה. הטמפרטורה האידאלית לפעילותן של הדבורים היא 35 מעלות, וכדי לשמור על טמפרטורה זו, הן מחממות את הקן בחורף על ידי פעילות שרירים והתקבצות במרכז הקן, ומקררות אותו בקיץ על ידי אידוי טיפות מים, שהן תולות בקן למטרה זו, בעזרת ניפנוף כנפיים רצוף. בימים חמים ניתן לראות את הדבורים (והצרעות) גומעות מים מתוך מקווי מים סמוכים ומביאות אותם לקינן. הן חימום הכוורת והן קירורה דורשים השקעת אנרגייה וזמן רב המתבטאת בירידת תנובת הדבש של הכוורת. הפועלות העסוקות בהורדה או העלאת הטמפרטורה אינן יכולות לאסוף אבקה וצוף ובנוסף לכך גם נזקקות לתוספת מזון שאותו הן משיגות מהאבקה והדבש האצורים בחלות הדבש.

העונה שבה ניתן למצוא דבש בכוורת, על פי דברי רב עוקבא, היא "ימות החמה": "תינח בימות החמה דאיכא דבש, בימות הגשמים דליכא דבש מאי איכא למימר". הגדרה מדוייקת יותר לעונת ייצור הדבש נוכל למצוא בדברי רב אשי (שם, ע"ב): "מי קתני בימות החמה ובימות הגשמים? בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים קתני - ביומי ניסן וביומי תשרי, דאיכא חמה ואיכא צינה ואיכא גשמים, ואיכא דבש". מדבריו נוכל להסיק שגם בסתיו והאביב הדבורים מייצרות דבש ורק בחורף אין דבש בכוורת (1). בעונה זו כאשר הפריחה מצומצמת ייצור הדבש מועט והדבורים זקוקות לתוספת מזון מלאכותית. בתקופת חז"ל נהגו להשאיר בכוורת שתי חלות דבש כמזון לדבורים. מפרש כאן רש"י: "שתי חלות - כל הכוורת עושין אותה הדבורים חלות חלות של צפיחית דבש ושעוה, וכשרודים אותן מניחין בה שתים שיתפרנסו מהן הדבורים כל ימות הגשמים, כדתנן בהמוכר את הספינה הלוקח חלות כוורתו של חבירו מניח שתי חלות, דסתמא לא מכרן". היום מקובל להאכיל את הדבורים בתמיסת סוכר לקראת האביב על מנת לאפשר לנחיל להתפתח לפני הפריחה כך שבבוא עונת האגירה הנחיל בכוורת יהיה גדול וחזק דיו לאגור כמות גדולה של דבש. בדרך כלל מאכילים את הדבורים גם לאחר הרדייה משום שהפרחים כבר נבלו, והמשפחה גדולה ודורשת מזון רב. 
 

תמונה 1. כוורת בחלל בגזע עץ         צילם:  Stefano Bertuzzi		תמונה 2. כוורות בוץ מתקופת בית ראשון         צילם: חנוך פלסר

הכוורות המסחריות בנות ימינו עשויות בדרך כלל מעץ ואטומות מפני גשם. בכוורת בתמונה 3 ניתן לראות כיצד משמשת אבן כבדה על מנת למנוע מהרוח להפיל את גג המתכת. לעומת זאת בעת העתיקה הכוורות נבנו מקש, בוץ או חרס ולכן היה צורך להגן עליהן מפגעי מזג האוויר, למשל, על ידי פריסת מחצלות כאמור בסוגייתנו. דוגמה לחומרים ששימשו לבניית הכוורות אנו מוצאים במשנה (כלים, פט"ו מ"א): "... כוורת הקש וכוורת הקנים ובור ספינה אלכסנדרית שיש להם שולים והן מחזיקין ארבעים סאה בלח שהם כורים ביבש הרי אלו טהורין ושאר כל הכלים בין מקבלין בין אינם מקבלין טמאין וכו'". מפרש הרמב"ם במקום: "וכוורת הקש, כוורת של דבורים עשויה מן הקש או מן הקנים או מקלפי העצים ודומיהן. הכוונה שהיא מן הצומח בארץ כדי שיהו מכלי עץ, והיא נקראת גם "כור אלנחל" וצורתה כעין סל". ברור שכוורת העשוייה קש או קנים חדירה למים וחשופה לחום השמש ויש להגן עליה.
 

תמונה 3. כוורת מודרנית           מקור		תמונה 4. כוורות עשויות חרס ועטופות במחצלות  - היו בשימוש ערביי א"י בתקופת המנדט.        צילם:  Marco Schmidt

(1) מר עוקבא סבר שהמונחים "מפני החמה" ו"מפני הגשמים" בלשון הברייתא מתייחסים לעונת הקיץ והחורף ומכאן נבעה שאלתו כיצד ייתכן שבחורף יש דבש בכוורת. בניגוד להבנה זו בלשון הברייתא הרי שלדעת רב אשי מונחים אלו אינם מתייחסים לעונות השנה אלא לפרקי גשם או ימי חום. הצעה זו מעוררת קושי שהרי אם נקבל אותה ישתמע מלשון הברייתא ("בחמה מפני החמה, ובגשמים מפני הגשמים") שימי הגשם והחום עשויים להתרחש באותה תקופה דבר שלכאורה בלתי אפשרי. לכן מעמיד רב אשי את דברי הברייתא בימי ניסן וימי תשרי שהם עונות מעבר ובהם ייתכנו רצפים של ימי גשם יחד עם ימי חום. השימוש במונחים "ימי ניסן" ו"ימי תשרי" לא נועד לציין את תקופת ייצור הדבש משום שהוא נמשך כל השנה מלבד בחורף אלא לציין את התקופות בהם ייתכנו חילופין בין ימי גשם וימי חום.

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.