פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"אם מכת מדינה מנכה לו מן חכורו"
מי נושא בהפסד של דירה שכורה שעמדה ריקה מחמת מלחמה
בחודש טבת שנה זו התנהל בדרום הארץ מבצע 'עופרת יצוקה'. במהלכו נורו טילים ופגזים על מרבית היישובים שבדרום הארץ, ורבי רבים נאלצו לנטוש את בתיהם לשבועות ארוכים, עד לסיום המבצע. אחד מהבורחים התגורר בדירה שכורה, וטען, שכיון שעמדה ריקה שבועות ארוכים – אינו צריך לשלם דמי השכירות עבור אותם שבועות.
בשו"ת מהר"ם מרוטנבורג (סימן שפח) מובא נידון דומה - ראובן שכר בית משמעון לשנתיים ושילם מראש עבור אותן שנתיים. ברם, במהלך אותן שנתיים נאלצו היהודים לברוח מן העיר מחמת פיקוח נפש, כשבין הבורחים היה גם ראובן שהניח את הבית ריק. כששב, תבע משמעון שיחזיר לו את דמי השכירות, עבור התקופה שהניחו ריק. לעומתו טען שמעון, הלא הבית המשיך לעמוד לרשות ראובן, והוא שברח ועל כן אינו צריך לשלם לו. ופסק מהר"ם מרוטנבורג, שמעיקר הדין, הצדק עם ראובן לפי שהיתה זו מכת מדינה, ומכל מקום הלכה למעשה - יחלוקו את שכר אותה תקופה, שכן יתכן שראובן יכול היה למצוא שוכר לבית לתקופה שברח, ומשום שמיעוט מיהודי העיר לא נמלט, ושמא אחד מהם היה שוכר ממנו את הבית, וכיון שיש כאן ספק – יחלוקו ראובן ושמעון.
אמנם, כתב הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א ("חשוקי חמד"), שבענייננו יש לחלק ולומר שעליו לשלם שכירות כרגיל, ואף שגם כאן היתה זו מכת מדינה - משתי סיבות: א. השכירות לא התבטלה, שהרי השוכר המשיך להחזיק את חפציו בתוך הבית, ואף על אחסון החפצים יש לשלם. ב. כיון שלא ידוע אימתי תיגמר המלחמה ויכולה היתה להסתיים בכל יום, הרי שהשוכר אינו רוצה שהמשכיר ישכיר את דירתו – כדי שיוכל לשוב אליה ברגע שתסתיים המלחמה.
