אוצרות הדף היומי
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"ועליו נבנה כרך גדול של רומי"
אימתי נוסדה העיר רומא?
שבת נו ע"ב
אחד מזני האתרוגים הנפוצים שרבים נוהגים להשתמש בהם לברכה בחג הסוכות, הוא זן 'יאנאווע', שמוצאו מחבל קלבריה שבדרום איטליה. אתרוגי קלבריה, זכו להסכמתם של רבים מגדולי הדורות שלפנינו, ובעניין זה מפורסמים דברי החתם סופר (המובאים בשו"ת "התעוררות תשובה" סימן תלד בשם תלמידו הגאון רבי חיים צבי מנהיימר) "שאותן אתרוגים הנקראים יאנאווא המה האתרוגים אשר במסורת הווה שהמה האתרוגים האמיתיים ובהן יצאו רבותינו בעלי התוספות שהיה להם בקבלה איש מפי איש".
במיוחד מהדרים ליטול אתרוגים אלו בחסידות חב"ד, כאשר מנהג זה הינו בקבלה עוד מהגה"ק בעל התניא, וכמה מסורות יש בדבר הזה. כך מקובל (ספר המאמרים לאדמו"ר הריי"צ, התשי"א) בשם "אדמו"ר הזקן בעל התניא שכאשר אמר הקב"ה "ולקחתם לכם פרי עץ הדר" הושיבו שלוחים על ענן והם הביאו אתרוג מקאלאבריא" ובמקורות אחרים ("רשימות הרב"ש" מכתב יד הרה"ח רבי ברוך שניאור - נכד הצמח צדק) מובא שבעל התניא שמע כך בשם הבעל שם טוב הקדוש שאמר "שבשעה שציווה הקב"ה על משה רבינו "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר וגו'" היה זה דוקא על יאנאווא קאלאברער שהביאו משם למדבר וזהו עיקר מצותו".
ברם, דברי הגמרא בסוגיא שלפנינו מעוררים קושיא על קבלה מיוחדת זו. שכן לפנינו אמרו בגמרא שבשעה שנשא שלמה את בת פרעה ירד גבריאל ונעץ קנה בים, ועלה בו שירטון, ועליו נבנה כרך גדול של רומי. ועוד הביאו בשם הברייתא שאותו היום שהכניס ירבעם שני עגלי זהב אחד בבית אל ואחד בדן נבנה צריף אחד, וזהו איטליאה של יון.
מעתה מבורר מדברי חז"ל שאיטליה נבנתה רק כחמש מאות שנים לאחר שיצאו ממצרים, ואם כן לכאורה קשה היאך יכולים היו בני ישראל בזמן היותם במדבר, לברך על אתרוגים שגדלו בקלבריה שבאיטליה?
קושיה זו מתעוררת מתוך דברי הגמרא, גם על המסופר ב"סדר הדורות" בקורות העולם לשנת ב' אלפים שיד, בשם "ספר הישר" על צפו בן אליפז שהסית את מלך מצרים להילחם עם בני יעקב היושבים בארצו (ע"ב שנים לאחר שירדו מצרימה ולפני שהתחילה גזירת השעבוד) ולבסוף לאחר שכשל במלחמה מולו, ברח לאיטליה ומלך שם במשך חמישים שנה. והוא מביא עוד בשם דרשות רבי שלמה מולכו שצפו בן אליפז היה המלך הראשון ברומי והוא הראשון שבנה שם היכל.
זמן זה המבוא ב"סדר הדורות" כזמן יסודה של רומי, קודם אף הוא במאות שנים לזמן המבוא בגמרא שלפנינו והוא מתאים יותר לקבלה המובאת על ידי אדמור"י חב"ד, שבזמן יציאת מצרים הייתה איטליה כבר מיושבת. ושוב אנו מתקשים בסתירה שבין הדברים - אימתי אכן נבנתה רומי?
ולפיכך יש מהאחרונים המבארים - כי דברי הגמרא שלפנינו אינם על פי דרך הפשט, וכלשונו של בעל "בן איש חי" ב"בן יהוידע" "הנה בוודאי הגמור אין מאמר זה כפשוטו דאיך יתכן לומר שכל הארץ הגדולה והרחבה אשר כרך רומי בנוי בה הייתה ים קודם שנשא שלמה המלך עליו השלום את בת פרעה ובמשך שנים שלא הגיעו לשבע מאות שנים נתחדשה קרקע זו בתוך הים ונבנה עליו כרך גדול של רומי שהיה בנוי בזמן בית שני על כן וודאי מאמר זה נאמר על דרך החידה שבו רומז ענין עמוק".
כן ביאר גם כ"ק מרן אדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל שנדרש לעניין ("אגרות קודש" יז, קמח ועוד) כשהוא מביא מדברי הירושלמי (שקלים ו, ב) שאף קלאבאריא עצמה כבר הייתה קיימת עוד בדור אנוש, אז הוצפה במים כאשר נשטף שליש העולם. והוא מוסיף ומביא עוד שתרגום יונתן מתרגם בכמה מקומות בתנ"ך בהם מוזכר מקום בשם כתים (במדבר כד, כד - "וציים מיד כתים") כשמות מקום באיטליה, והרי שכאמור איטליה ואפילו אזור קלבריה קדומים מאוד, ושוב זו ראיה כי דברי הגמרא שלפנינו שרומי נוסדה רק בזמן שלמה המלך - אינם לפי הפשט.
ובספר "על אבותינו ועל יחוסם" מאת הרב חיים עוזר מרינובסקי, מבאר כי אכן הייתה איטליה של יון קיימת מאז בריאת העולם, אלא שבנייתה כמדינה בפני עצמה - היא שהתחדשה לאחר ששלמה המלך נשא את בת פרעה. (ובמאמר המוסגר נציין כי על פי הכרונולוגיה ההיסטורית המקובלת, נוסדה רומא כמאתיים שנים לאחר נישואי שלמה המלך לבת פרעה, מה שמתאים גם כן לתיאור המובא בגמרא שלפנינו על גבריאל שנעץ קנה בים ושסביבו נבנתה אט אט העיר רומי, והרי זה מתאים עם דבריו של הרב מרינובסקי, כי מדינת איטליה הייתה קיימת מאז בריאת העולם, וכך גם פרדסי האתרוגים שבה שהיו כבר בזמן יציאת ישראל ממצרים, אך בנייתה של רומי והפיכתה לכרך שמלך אחר כך על העולם כולו, הוא שהחל דווקא בזמן שלמה המלך).
