סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

מסכת שבת דפים עג-עט

 

1. באיזה עניין נזכר:

א. ארץ ישראל.
ב. קל וחומר ממלך בשר ודם למלך מלכי המלכים.
ג. דאגתו של אמורא מסוים להבנת דבריו לעתיד לבוא.
ד. "וסימניך גוא לגוא ברא לברא".
 

2. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. קצר אצל האחד, ארוך אצל השני - בגלל הנסיבות השונות.
 

3. מניין ש:

א. מצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות.
ב. בניגוד לדימוי של חלק מהיהודים, לחכמי התלמוד היה חוש מפותח מאד לסדר ולארגון.
 

4. השלם:

א. "תפילין שבלו וספר תורה שבלה אין עושין מהן מזוזה לפי ש...... מורידין מ........... חמורה ל........... קלה.
 

5. שונות:

א. "מכה בפטיש" הינו אחד מל"ט אבות המלאכה, ולמרות זאת ייתכן שאדם יכה בפטיש בשבת ולא יעבור על לאו זה. הכיצד?
ב. הייתכן שאדם ירקד בפני הכלה, ולא זו בלבד שלא יקיים מצווה, אלא אף יעבור על לאו?!
ג. "היתה לו גבשושית ונטלה בבית חייב משום בונה בשדה חייב משום חורש" – האם ההבדל אינו אלא סימנטי?
ד. אליבא דרבא, באילו שני אבות מלאכה עלולים להתחייב באמצעות מלח?
ה. מה הקשר בין המספרים הבאים: 7,8,11,13 ?
ו. האם יש אמורא המאמין באסטרולוגיה כמדע?
ז. יין= 25%+75% : למה הכוונה?
ח. איזו בעיה לשונית מועלית בענייננו?
ט. באסוסיאציה ל"ארבע על ארבע", היכן בענייננו יש פעמיים חמש על חמש?
 

תשובות

1.
א. "תנא בארץ ישראל קאי דזרעי ברישא", ע"ג: 4 מלמעלה.
ב. "השתא לפני מלך בשר ודם אין עושין כן לפני ממ"ה הקב"ה עושין?", ע"ד: 5 מלמטה.
ג. "אמר רב מילתא דאמרי אימא בה מילתא דלא ליתו דרי בתראי וליחכו עלי ", ע"ה: 3 מלמעלה.
ד. הסימן שנועד למנוע החלפה בין תרופות דם לשתי מחלות עיניים, ע"ח. 8 מהרחבות.

2.
א. זנב הגמל קצר, זנב השור ארוך: "מ"ט גמלא זוטר גנובתיה וכו' ", ע"ז: באמצע העמוד.

3.
א. "שנאמר ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וכו' ", ע"ה. באמצע העמוד.
ב. "מכדי מכרב כרבי ברישא ליתני חורש והדר ליתני זורע", ע"ג: 3 מלמעלה.

4.
א. "שאין מורידין מקדושה חמורה לקדושה קלה", ע"ט: 1 לפני הרחבות.

5.
א. המכה בפטיש בשבת - סתם - על חפץ כלשהו, לא סיים בכך את המלאכה, ולכן לא עבר על "מכה בפטיש", ע"ג. 2 לפני הסוף.
ב. בהחלט כן! הכוונה לאב המלאכה "מרקד" בנפה, שמשום מה הוא החליט לבצע את המלאכה בפני הכלה... ע"ג. שורה שלישית במשנה.
ג. לא ולא! הנ"מ עשויה להיות למעשה: "העושה מלאכות הרבה מעין מלאכה אחת אינו חייב אלא אחת", ע"ג: 8 מלמעלה, דהיינו הגדרת המלאכה אינה סימנטית גרידא - היא משמעותית להלכה!
ד. המולח את הצבי (המשנה בע"ג. 4 מהסוף) וכן "אמר רבא האי מאן דכניף מילחא ממלחתא חייב משום מעמר", ע"ג:7 מלמטה.
ה. הקשר הוא מספר החטאות בהתאמה, שאותן חייב להביא הבונה מתקנים שונים בשבת, ע"ד: 6 לפני הרחבות.
ו. יש ויש! - רש"י לע"ה. ד"ה "לעיני העמים", באמצע העמוד.
ז. "כל חמרא דלא דרי על חד תלתא מיא לאו חמרא הוא", ע"ז. 4 מלמטה.
ח. איבעיא להו כדי גמיאה או כדי גמיעה...גראינין או גרעינין...אוממות או עוממות...מאמצין או מעמצין, ע"ז. 3 מהסוף.
ט. 1." כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא ברא דבר אחד לבטלה ברא שבלול וכו'(ארבעה בעלי חיים נוספים), ע"ז: 2 לפני הרחבות.
2. "חמישה אימות הן אימת חלש על גבור וכו' ע"ז: 3 אחרי הרחבות.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר