טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
ובעי לכרכושי בקי – יתוש
"מאי טעמא תורא אריכא גנובתיה? - משום דדייר באגמי, ובעי לכרכושי בקי" (שבת, עז ע"ב).
פירוש: מַאי טַעְמָא תּוֹרָא אֲרִיכָא גְנוּבְתֵּיהּ [מה טעם השור זנבו ארוך]? והסביר לו: מִשּׁוּם דְּדָיֵיר בְּאָגְמֵי, וּבָעֵי לְכַרְכּוֹשִׁי בָּקִי [שהוא דר באחו וצריך לגרש זבובים עוקצים] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: יתוש שם באנגלית: Mosquito שם מדעי: Culicidae
שם נרדף במקורות: בק, בקא, בקי
נושא מרכזי: מהם ה"בקי"?
לזהותם של ה"בקי" מביא הערוך (ערך "בק") שני פירושים: "י"א פשפש בלשון ערבי בק ונמצאות במטות ובמחצלאות ששוכבין בהן בני אדם ובספינות ובכל מקומות. וי"מ זבובים קטנים". קרוב לוודאי שלפירוש השני זבובים קטנים הם למעשה יתושים ואכן כך מפרש רש"י בסוגייתנו: "ובעי לכרכושי בקי - להבריח היתושין". הריטב"א מפרש באופן שונה מעט: "משום דדייר ביני אגמי - ויש שם זבובים ובעי לכרכושי בזנבו, באקי. פירוש זבובים, לפיכך תורא אריכא גנובתיה". למעשה ייתכן מאד שאין כאן מחלוקת בזיהוי משום שהיתושים נכללים בסדרת הזבובאים. רבים מהיתושים דמויי זבובים קטנים וסביר שבעת העתיקה לא הבחינו בין המינים. ניתן להניח שכל הזבובאים העוקצים, שבחלק ממחזור חייהם מתפתחים במים, נקראו בשם יתושים. ניתן להוסיף לרשימה זו גם את היבחושים ואת הברחש. בכל מקרה ברור שהבקי הם חרקים הקשורים לנופי מים ומציקים לבהמות.
תאור נוסף של הבקי כקשורים לנופי מים וכעוקצים אנו מוצאים בחולין (נח ע"ב) אלא שמשם ניתן ללמוד על תכונות נוספות של היתושים והן מציצת דם ואורך חיים קצר: "אמר רב: לית בקא בר יומא, ולית דידבא בת שתא. אמר ליה רב פפא לאביי: והא אמרי אינשי, שב שני אימרא בקתא מבקא, דאמרה ליה, חזיתיה לבר מחוזא דסחא במיא, וסליק ואיכרך בסדינין, ואותיבת עליה ומצת מיניה, ולא הודעת לי! א"ל: וליטעמיך הא דאמרי אינשי, שיתין מני פרזלא תלו ליה לבקא בקורנסיה, מי איכא איהו גופיה כמה הוי? אלא במני דידהו, הכא נמי בשני דידהו" (1). כאן מפרש רש"י: "בקא - מין זבוב צינצ"א והיא נושכת כצרעה". דידבא – זבוב". גם מהסתירה לכאורה בין פירושיו נוכל להסיק שהיתושים נקראו זבובים. האבחנה היא כנראה בין מיני זבובאים עוקצים שנקראו גם יתושים לבין מינים שאינם עוקצים שנקראו זבובים. בסוכה (כו, ע"א) מתוארת שיטת ההתגוננות מפני חרקים אלו: "רב שרא לרב אחא ברדלא למגנא בכילתא בסוכה משום בקי". שם מפרש רש"י: "משום בקי - צינצל"ש". לדעת הרב קאהוט בערוך השלם (ערך "בק") צינצל"ש זהה לצינצ"א והכוונה ל- zenzara או zanzara שהוא "יתוש" באיטלקית.
לאור הסוגיות המתארות את הבקי כשוכן ליד מקווי מים הזיהוי שלו כפשפש (הפירוש הראשון בערוך) נראה סביר פחות משום שהפשפשים אינם חיים במים. קושי נוסף הוא השימוש בכילה על מנת להתגונן מפניהם. כילה יעילה בהגנה מפני חרקים מעופפים אך לא מפני חרקים הנעים על פני הקרקע כפשפשים.
(1) אמר רב: לית בקא בר יומא [אין יתוש בן יום], שאינו חי יותר מכך. ולית דידבא בת שתא [ואין זבוב בן שנה]. אמר ליה [לו] רב פפא לאביי: והא אמרי אינשי [והרי אומרים אנשים], כפתגם עממי: שב שני אימרא בקתא מבקא [שבע שנים מרדה היתושה ביתוש], ומדוע? דאמרה ליה [שאמרה לו]: חזיתיה לבר [ראיתי את בן העיר] מחוזא דסחא במיא [ששחה במים], וסליק ואיכרך [ועלה והתעטף] בסדינין, ואותיבת עליה ומצת מיניה [וישבת עליו ומצצת דם ממנו], ולא הודעת לי [ולא הודעת לי], הרי שיצורים שאין בהם עצם מתקיימים לפחות שבע שנים! אמר ליה [לו] אביי: וליטעמיך [ולטעמך, לשיטתך], הא דאמרי אינשי [מה שאומרים אנשים] כפתגם עממי: שיתין מני פרזלא תלו ליה לבקא בקורנסיה [משקל ששים מטבעות מנה, מאה דינרים, ברזל תלויים לו ליתוש בקורנסו], כלומר, באבר שהוא עוקץ בו, לומר שעקיצתו קשה, מי איכא [האם ישנו, שייך דבר כזה]? והרי איהו גופיה כמה הוי [הוא עצמו כמה הוא] שוקל? אלא צריכים לומר שבמני דידהו [במנים שלהם] של היתושים מדובר, הכא נמי [כך גם כן] כשהוזכרו שבע שנים — בשני דידהו [בשנים שלהם] מדובר, וממילא אין להקשות מכך.
רשימת מקורות:
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 3 (עמ' 216).
לעיון נוסף:
בפורטל הדף היומי: "כפתו לפני ארי פטור לפני יתושין חייב"
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל
כתב: ד"ר משה רענן © כל הזכויות שמורות (תמונות מויקיפדיה הן נחלת הכלל על פי הרשיון שניתן שם).
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
