הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטוי: "ואמר רב... שנו...";

אמוראים: חזקיה

שבת צ ע"א

תבלין כדי לתבל ביצה קלה. ורמינהו: תבלין שנים ושלשה שמות ממין אחד, או משלשה מינין (ושם אחד) - אסורין, ומצטרפין זה עם זה. ואמר חזקיה: במיני מתיקה שנו, הואיל וראויין למתק קדירה. טעמא דחזו למתק את הקדירה - הא לאו הכי לא! - הכא נמי חזו למתק. 

1.
רמב"ם הלכות שבת פרק יח הלכה ה:

המוציא תבלין כדי לתבל ביצה ומצטרפין זה עם זה, פלפל כל שהוא, עיטרן כל שהוא, ריח טוב כל שהוא, ריח רע כל שהוא, מיני בשמים כל שהן, ארגמן טוב כל שהוא, בתולת הורד אחת, מיני מתכות הקשים כגון נחשת וברזל כל שהן, מעפר המזבח ומאבני המזבח וממקק ספרים וממקק מטפחותיהן כל שהן, מפני שמצניעין אותם לגניזה, גחלת כל שהוא והמוציא שלהבת פטור.

הרמב"ם לא מזכיר את דברי חזקיה:

2.
מגיד משנה הלכות שבת פרק יח הלכה ה:

[ה] המוציא תבלין וכו'. פרק ר"ע (שם פ"ט:) משנה תבלין כדי לתבל ביצה קלה ומצטרפים זה עם זה. ומ"מ נראה לפי הגמרא שאין מצטרפין אלא בשכולן מיני מתיקה וכן פירש"י ז"ל. ויש לרבינו שם פירוש אחר:

ה"מגיד משנה" מציין שהרמב"ם לא סובר כחזקיה לפי הסברו של רש"י, אולם הוא לא מסביר כיצד הרמב"ם מסביר את סוגייתנו.

3.
ונראה הדבר פשוט: הגמרא מציינת "ורמינהו" - סתירה - בין הברייתא לבין "סתם משנה" שבסוגייתנו. אולם הסתירה היא רק לאור הסברו של חזקיה בברייתא, וניתן לומר, שהרמב"ם יסבור שהלכה כ"סתם משנה" וגם כ"סתם ברייתא" ללא הסברו של חזקיה, שהרי מהברייתא [ללא הסברו של חזקיה] אין סתירה למשנתנו.

4.
תוספות מסכת עבודה זרה דף לח עמוד ב:

תנו רבנן הקפריסין וביצה צלויה - אין להקשות מהך ברייתא לחזקיה ובר קפרא דשרו דתנאי נינהו וקשישי מר' יהודה הנשיא הנזכר בזאת הבריית'.

תוס' סובר שחזקיה היה תנא והיה מבוגר מרבי יהודה הנשיא. אולם בסוגייתנו מדובר בחזקיה האמורא, שהרי הגמרא מנסחת "ואמר חזקיה במיני מתיקה שנו", וזה ניסוח של דברי אמורא כאשר בא לבאר דברי תנאים במשנה או בברייתא – ואין לשון זאת מתאימה ללשונם של תנאים.

4.1
ואמנם - אומרים הפרשנים בכמה מקומות בש"ס - שהיה אמורא בשם חזקיה, ראה ב"אטלס עץ חיים, ערך "חזקיה", אולם ב"סדר הדורות" קצת מפקפק, אבל מהניסוח בסוגייתנו גם משמע כך שמדובר באמורא.

5.
על כל פנים, אם מדובר באמורא בודאי שהרמב"ם יכול שלא לפסוק כמותו שהרי הוא "רק" מסביר את הברייתא. אבל אם לא נקבל את הסברו של חזקיה אין סתירה בין המשנה לברייתא.

6.
ובכלל אפשר לומר, שגם אם יש סתירה בין המשנה לברייתא הרי שעדיין המשנה עדיפה על הברייתא וניתן לפסוק כמותה, אם כי לא משמע שזו הסיבה שכך פסק הרמב"ם כפשט משנתנו.