הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטויים: "מתקיף" - כפול; "מאי איריא"
שבת קא ע"א
אמר רב הונא: הני ביצאתא דמישן אין מטלטלין בהן אלא בארבעה. ולא אמרן אלא שאין בפחות משלשה ארבעה, אבל יש בפחות משלשה ארבעה - לית לן בה. ואי מלינהו קני ואורבני - לית לן בה.
מתקיף לה רב נחמן: ולימא גוד אחית מחיצתא! מי לא תניא, רבי יוסי ברבי יהודה אומר: נעץ קנה ברשות הרבים ובראשו טרסקל, וזרק ונח על גביו - חייב. אלמא: אמרינן גוד אחית מחיצתא, הכא נמי נימא גוד אחית מחיצתא!
מתקיף לה רב יוסף: ולא שמיעא להו להא דאמר רב יהודה אמר רב, ומטו בה משום רבי חייא, ותני עלה: וחכמים פוטרין! –
אמר ליה אביי: ואת לא תסברא? והתניא: עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ארבעה ואין בעיקרו ארבעה ויש בקצר שלו שלושה, וזרק ונח על גביו - חייב. אלמא, אמרינן: גוד אחית מחיצתא הכא נמי: גוד אחית מחיצתא! –
מידי איריא? התם - הויא ליה מחיצה שהגדיים בוקעין בה, הכא - הויא לה מחיצה שאין הגדיים בוקעין בה. אמר ליה רב אחא בריה דרב אחא לרב אשי: גבי ספינה נמי, הא איכא בקיעת דגים! - אמר ליה: בקיעת דגים לא שמיה בקיעה. ומנא תימרא - דבעא מיניה רבי טבלא מרבין: מחיצה תלויה, מהו שתתיר בחורבה? ואמר ליה: אין מחיצה תלויה מתרת.
מבנה הסוגיה:
1.
רב הונא קבע דין
2.
רב נחמן מקשה ["מתקיף"]
3.
רב יוסף מקשה על רב נחמן ["מתקיף"]. יש כאן מופע מעניין של ביטוי "מתקיף" שמקשה על קושיה קודמת שהוגדרה גם היא כ"מתקיף".
4.
אביי מקשה על רב יוסף ["ואת לא תסברא"?]
5.
רב יוסף" מתרץ ["מידי איריא"]
6.
יוצא אפוא, שאם דעת רב יוסף היא למסקנת הסוגיה יוצא איפוא שקושייתו על רב נחמן נכונה, ולכן קושיית רב נחמן על רב הונא מתבטלת, וממילא דינו של רב הונא מקבל תוקף למסקנת הסוגיה. ובברייתא של רבי יוסי הלכה כחכמים שלא אומרים "גוד אחית" בדוגמא של טרסקל [מכיון שהגדיים בוקעים בה].
7.
מעניינת העובדה שבסוגייתנו הדין נדון על פני 3 דורות [מהדור השני עד הדור הרביעי] רב הונא + רב נחמן – רב יוסף – אביי.
8.
יש מחלוקת ראשונים אם פוסקים כרב הונא. יש אומרים שכך פוסק הרמב"ם. ויש שפוסקים שלא כרב הונא [ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד סב].
9.
ויש לומר [אולי] שמי שפוסק שלא כרב הונא קובע שהדברים בסוף הסוגיה "מידי איריא" אינם מהווים את תשובת רב יוסף אלא הם המשך של קושיית אביי, ומכיון שרב יוסף נדחה הרי שקושיית רב נחמן קיימת וממילא אין ההלכה כרב הונא.
10.
הערה: ההערות לעיל הן רק לפי מבנה הסוגיה ובלי להתייחס לתוכן עצמו.
11.
הרחבת הדיון בביטוי "מידי איריא":
של"ה - כללי התלמוד (יג) כלל לשונות סוגיות:
שמו. מידי איריא. פירש רש"י ז"ל (פסחים דף ס א ד"ה מידי איריא) וכי ראיה הוא זו.
ומהר"י קארו (כללי הגמרא הנוספים אות ע"ה) כתב וזה לשונו: ולע"ד נראה שהוא כמו מידי עיריא, שהעי"ן מתחלפת באל"ף, והכי קאמר, וכי הם (מעורבות) [מעורות] זו עם זו, כלומר דומות זו לזו, שיהיה דינם שוה, הא כדאיתא והא כדאיתא.
כלומר, רבי יוסף קארו טוען שמשמעות הביטוי היא שאין חיבור בין שני החלקים [המשנה], ולכן ממילא כל חלק עוסק באוקימתא שונה.
12.
יש המסבירים ש"מידי איריא" פירושו "כלומר..." והוא המשך הקטע הקודם [כדברי רש"י במסכת בבא בתרא דף כו עמוד ב ד"ה "מידי איריא" – מסקנה דקושיה הוא כלומר מסיפא לאו איריא הוא..."].
13.
ובזה חולקים שני הצדדים בסוגייתנו כפי שהוסבר לעיל [בסעיפים 8-9] אם "מידי איריא" הוא המשך דברי אביי [ולכן לא פוסקים כרב הונא] או שהם תשובת רב יוסף [ולכן כן פוסקים רב הונא].
14.
בספר "מר קשישא" לבעל ה"חוות יאיר" [רבי יאיר בכרך], עמוד כא מביא על סוגיה במסכת מנחות דף קד "וסבירא ליה דמה שאמר הש"ס על הקושיה "מידי איריא" דחיה בעלמא הוא". ולפי זה גם אם נאמר שזוהי תשובת רב יוסף הרי שקושיית אביי נשארת [ומתאים לדעת הסוברים שלא פוסקים כרב הונא]
15.
הערות נוספות על סוגייתנו:
מתקיף לה רב נחמן: ולימא גוד אחית מחיצתא! מי לא תניא, רבי יוסי ברבי יהודה אומר: נעץ קנה ברשות הרבים ובראשו טרסקל, וזרק ונח על גביו - חייב. אלמא: אמרינן גוד אחית מחיצתא, הכא נמי נימא גוד אחית מחיצתא!
בקטע זה הובא הביטוי "מי לא תניא" - 24 מופעים בש"ס ["מי לא תנן" - 33 מופעים בש"ס]. פירוש הביטוי "מי לא תניא" : וכי לא למדנו בברייתא...
הגמרא היתה יכולה להשתמש בביטוי השגרתי "דתניא..." ומדוע הגמרא שינתה? צריך עיון בדבר.
ונראה אולי לומר, שהביטוי הנ"ל מלמדנו שהלכה כאותה משנה/ברייתא ולכן השאלה "חזקה" יותר. יתכן שהביטוי הנ"ל נאמר בבית המדרש מפני שזה היה סגנונם לתאר ברייתא "מוסכמת" להלכה. כמובן שניתן לומר שהביטוי נקבע על ידי "עורך הגמרא". ולפי זה מתאים לדעות לעיל שפוסקים נגד רב הונא [בגלל קושיה זו של רב נחמן].
16.
המשך הגמרא:
מתקיף לה רב יוסף: ולא שמיעא להו להא דאמר רב יהודה אמר רב, ומטו בה משום רבי חייא, ותני עלה: וחכמים פוטרין! –
קושיית רב יוסף מבוססת על דעת חכמים שחולקים על רבי יוסי ברבי יהודה. כנראה שדעת חכמים היתה ידועה ומוסכמת ולכן קושיית רב יוסף חזקה מאד למרות שדעת חכמים לא הובאה באותה ברייתא של רבי יוסי ברבי יהודה! ולכן יש כאן כמה ביטויים בעלי אותה משמעות: "ולא שמיעא להו" / "ומטו בה משום..." / "ותני עלה". כלומר, היתה מימרא של "חכמים" שחכמים שונים השתדלו לגרוס בברייתא גם את דעת חכמים.
