דיוק וחידוש ברש"י
מסכת שבת דף קד
עמוד ב
רש"י ד"ה והשלימה לספר. אות אחרונה של אחת מכ''ד ספרים:
רש"י נקט כאן הן אות אחרונה והן כ"ד ספרים, ונראה דרצה לומר דאין כאן מדין הכשר הספר דהרי במנין כ"ד ספרים כל חומש מהתורה הוא ספר בפני עצמו והכשר ספר תורה הוא בשלמות כל החמשה ספרים, וכל אות שחסרה שם באמצע או בסוף פוסלת את הספר תורה ובהשלמת אות אחת או אפילו תיקון אות אחת מכשיר את הספר תורה ויכול להתחייב לאו דווקא מדין כותב אלא אף מדין מכה בפטיש משא"כ כשמשלים ספר מכ"ד ספרים אינו מדין הכשר אלא מדין חיבור לכתיבה וע"כ נקט אות אחרונה שהוא ניכר יותר שמשלים הכתיבה משא"כ באות הנחסרת מאמצע הספר שמשלימה ואינה ניכרת אף שלדינא לכאורה לא פלגינן,
ובהמשך הגמרא מובא תנא הגיה אות אחת חייב השתא כתב אות אחת פטור הגיה אות אחת חייב אמר רב ששת הכא במאי עסקינן כגון שנטלו לגגו של חי''ת ועשאו שני זיינין רבא אמר כגון. שנטלו לתגו של דל''ת ועשאו ר''ש, וברש"י ד"ה רבא אמר כגון שנטלו לתגא דדלית. דלא הוי אלא הגהת אות אחת ובדבר מועט חייב הואיל וזהו תיקון הספר דאסור לאדם לשהות ספר שאינו מוגה משום אל תשכן באהליך עולה (איוב יא) והוה ליה ככתב אות אחת והשלימה לספר דאמרן לעיל דחייב ואפי' לרבנן: ומזה ג"כ נראה שלא מדובר בספר תורה כי הרי תיקונים אלו המובאים כאן פסולים בס"ת מדין חק תוכות ואינו מכשיר את הס"ת בתיקון זה, ונראה דעל פי זה נמשך גם רש"י כאן שאינו מדבר מהכשר ס"ת אלא משאר ספרים.
