טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

הרוצה שיסרס תרנגול, יטול כרבלתו – תרנגול

 

"לירקונא תרין בשיכרא ומיעקר. ומי שרי? והתניא: מניין לסירוס באדם שהוא אסור תלמוד לומר ובארצכם לא תעשו בכם לא תעשו, דברי רבי חנינא! הני מילי היכא דקא מיכוין, הכא מעצמו הוא, דאמר רבי יוחנן: הרוצה שיסרס תרנגול, יטול כרבלתו, ומסתרס מאליו. והאמר רב אשי: רמות רוחא הוא דנקיטא ליה! וכו'" (שבת, קי ע"ב).

פירוש: מקודם הוזכר שלְיַרְקוֹנָא [לרפואת חולי ירקון] ישתה תְּרֵין בְּשִׁיכְרָא, וּמִיעֲקַר [שנים מן המינים בשיכר, ואולם נעשה עקר]. ושואלים: וּמִי שָׁרֵי [והאם מותר] לגרום עקרות? והרי שנינו: מִנַּיִין לְסֵירוּס בָּאָדָם שֶׁהוּא אָסוּר תַּלְמוּד לוֹמַר: "ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו לה' וּבְאַרְצְכֶם לֹא תַעֲשׂוּ" (ויקרא כב, כד), ומשמעו בָּכֶם לֹא תַּעֲשׂוּ, אלו דִּבְרֵי ר' חֲנִינָא. נמצא שאסור לגרום עקרות לאדם! ומשיבים: הָנֵי מִילֵּי [דברים אלה] שאסרו הרי זה דווקא הֵיכָא דְּקָא מִיכַּוֵּין [במקום שהוא מתכוין] לסירוס, ואילו הָכָא [כאן] מֵעַצְמוֹ הוּא הסירוס נעשה, שנגרם אגב רפואת הירקון. וראיה שמותר באופן כזה, שאָמַר ר' יוֹחָנָן: הָרוֹצֶה שֶׁיְּסָרֵס תַּרְנְגוֹל יִטּוֹל כַּרְבָּלְתּוֹ, וּמִסְתָּרֵס מֵאֵלָיו, נמצא שסירוס הבא מאליו מותר. ודוחים: וְהָאָמַר [והרי כבר אמר] רַב אַשִׁי: רְמוּת רוּחָא (גאוה) הוּא דִּנְקִיטָא לֵיהּ [היא שאוחזת בו, בתרנגול] כשיש לו כרבולת, ומשניטלה ממנו מתעצב ואינו משמש עוד, אבל אינו נעשה סריס ממש (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: תרנגול הבית    שם באנגלית:  Chicken  שם מדעי: Gallus gallus domesticus

שם נרדף במקורות: שכוי, גבר, זגתא


נושא מרכזי: מדוע יש לסרס תרנגול והשפעת הכרבולת על התנהגות הרבייה שלו.

 

תרנגול הבית - לרשימת נושאים נוספים וקישוריות לחץ כאן.

 

סירוס תרנגולים

אקדים ואדגיש שאין במאמר זה משום הצדקה לשיטה זו בפרט וסירוס תרנגולים בכלל אלא רק ניסיון לבדוק את הריאליה בתיאורי חז"ל. סירוס תרנגולים מקובל עד היום בחוות קטנות לגידול עופות.סירוס תרנגולים מקובל עד היום בחוות קטנות לגידול עופות. לסירוס יש שתי סיבות עיקריות: א. תרנגולים עשויים להיות תוקפניים מאד זה כלפי זה ולגרום לפציעות ואף מוות. ב. לעופות מסורסים הנקראים Capons בשר עדין והם מגיעים לגודל רב משום שכל האנרגיה בגופם מנוצלת לצורך התפתחות ואינה מבוזבזת על מאבקי כוח ופעילות רבייתית. הסירוס מתבצע בעזרת כריתת בלוטות המין של הזכרים בגיל 2-4 שבועות. הסירוס מונע את סינתיזת האנדרוגנים (הורמוני המין הזכריים) והופכים את התרנגולים לשקטים. תרנגולים שעברו סירוס ניכרים בתכונות שונות כמו גודל גוף חריג וכרבולת מנוונת. שיטה זו הומצאה על על ידי הרומאים על מנת לעקוף חוק שאסר לגדל תרנגולות נקבות בגלל מחסור בגרעינים. בשיטה זו ניתן היה לגדל תרנגולים זכרים לבשר מבלי להענש.
 

השפעת כריתת כרבולת (Dubbing) על מערכת הרבייה

במקומות מסוימים מקובל עד היום לכרות את הכרבולת וגדילי הבשר מתחת לצוואר תרנגולים בתהליך הנקרא Dubbing. במקומות אחרים פעולה זו אסורה על פי חוק משיקולים של צער בעלי חיים. לכריתה זו כמה יתרונות: א. היא מונעת פציעה על ידי יריבים או כוויות קור. ב. לעיתים היא מיועדת לסלק כרבולת גדולה מדי המונעת מהתרנגול לאכול או מכבידה על ראשו עד כדי צניחתו לכיוון החזה. ג. פעולה זו מקובלת מאד בגידול תרנגולים עבור קרבות (Cockfight). בטווח הקצר יש לכריתה השפעה שלילית על התרנגול אך התומכים בה טוענים שיש לה יתרונות ארוכי טווח משמעותיים. הדבר לא מוסכם ויש טוענים שהדבר פוגע במערכת וויסות החום של התרנגול.

השאלה החשובה לנושא בו אנו עוסקים היא האם אכן כריתת הכרבולת גורמת לסירוס התרנגול? התשובה העולה מתוך סקירת חומר מדעי ואתרים של מגדלי תרנגולים היא שבטווח הארוך פוריותו של התרנגול כרות הכרבולת לא נפגעת. מתברר גם שלכריתה או לכוויות קור יש השפעה קצרת טווח הנמשכת עד החלמת הפצע. ההנחה המקובלת היא שטראומת הכריתה או הקור הם הגורמים לפגיעה בפוריות ולא עצם הנזק לכרבולת. הפוריות חוזרת לרמתה הקודמת לאחר שיפור התנאים והתאוששות התרנגול מהמצוקה בה הוא היה נתון.

התאורים המופיעים בספרות המדעית על כך שכריתת הכרבולת אינה פוגעת בפוריות התרנגול, לאורך זמן, הולמים את הנאמר במסקנת סוגייתנו שממנה משתמע שסירוס התרנגול בעקבות הכריתה קשור רק ל"מצב רוחו" ולא בגלל פגיעה פיזית בגופו. הנושא הבא שעלינו יהיה לבדוק הוא מהן ההשפעות של כריתת כרבולת על התנהגות הרבייה של תרנגולים.
 

תמונה 1. תרנגול הבית - זכר rooster           צילם:   Chenspec		תמונה 2.  תרנגול קרב לאחר כריתת הכרבולת            צילם: Vyperx1

השפעת כריתת כרבולת על התנהגות הרבייה 

הסוגייה שלפנינו מוזכרת רבות בספרות הפסיקה העוסקת באופנים שבעזרתם ניתן למנוע, בשעת הצורך, רבייה באדם או בבעלי חיים (1). מדברי רב אשי משתמע שסירוס אסור אפילו בעקיפין. מפרש כאן רש"י: "והא אמר רב אשי - דההוא לאו סירוס הוא, אלא רמות רוחא נקיטא ליה לתרנגול, ומשניטל הודו הוא מתאבל, ואינו משמש, אבל בסירוס, אפילו ממילא אסור". בשורות הבאות ננסה לבחון, לאור דברי הגמרא, את המידע הקיים ברשותנו על תפקיד הכרבולת בהתנהגות הרבייה של התרנגול.

הכרבולת וגדילי הבשר שמתחתיה מהווים אחד מסימני המין המשניים בתרנגולים. לאיברים אלו יש שני תפקידים עיקריים. הם משמשים כרדיאטורים קטנים המאפשרים לקרר את הדם בעת עומסי חום כבדים. מקור צבעם האדום הוא בכלי דם העוברים סמוך לפני השטח ומעבירים חום לאוויר מסביבם. איברים אלו משמשים גם כאמצעי פרסום על מנת למשוך את הנקבות. בתרנגולים (למשל תרנגול הבית ואב המוצא שלו הבנקיבה) נמצא שנקבות העדיפו תרנגולים בעלי כרבולת גדולה. גודל הכרבולת ובריאותה מהווים עבור הנקבות מדד או אות לכשירותו הגנטית של הזכר (2). שאחד הביטויים שלה הוא רמות גבוהות יותר של אנדרוגנים (הורמוני מין כדוגמת הטסטוסטרון).

לתרנגולים בעלי כרבולת גדולה סיכויי הצלחה גבוהים יותר לא רק בגלל היותם מועדפים על הנקבות אלא גם בגלל התנהגותם. תרנגולים אלו בעלי מעמד גבוה יותר בלהקה כתוצאה מתכולת טסטוסטרון (הורמון מין זכרי) גבוהה בדם הגורמת לאגרסיביות רבה ("רמות רוחא הוא דנקיטא ליה"). בספרות המחקר מקובל להגדיר את מעמד התרנגול בלהקה בעזרת מדד הנקרא "סדר ניקור" (Pecking Order) המבטא את מיקומו של כל פרט על פי מספר התרנגולים המנקרים אותו. רמת ההצלחה של הזכרים מושפעת גם מעוצמת מצגות החיזור שהם מבצעים וזו מצידה נמצאת במתאם לגודל הכרבולת. בנוסף לכך, תרנגולים בעלי כרבולת גדולה פוריים יותר מזכרים בעלי כרבולת קטנה. לסכום, סימני מין משניים מפותחים היטב עשויים להביא להצלחה רבה יותר של הזכרים ברבייה.

על מנת שנוכל לבחון את היחס בין דברי רב אשי, הרואה בכרבולת גורם המשפיע על מצבו ה"נפשי" של התרנגול, ובין מסקנות המחקרים שתוארו לעיל, עלינו לתת את הדעת לשאלה מעניינת: כיצד "יודע" תרנגול מה גודל הכרבולת שלו? ניתן להניח שאכן תרנגולים אינם "יודעים" מה גודל כרבולתם אך תגובותיהם מושפעות ממבנה כרבולתו של היריב העומד לפניהם. ככלל נוטים תרנגולים החיים בלהקה לתקוף ולדחוק פרטים המוערכים, על פי סימנים חיצוניים, כחלשים. במקרים קיצוניים פרטים חלשים או פגועים אף מסולקים מהלהקה וקרוב לוודאי שכך יהיה גם גורלו של תרנגול חסר כרבולת. ניתן לשער, אם כן, שבמהלך אינטראקציות רבות בין פרטי הלהקה תתגבש היררכיה שתבטא את יחסי הכוחות ביניהם מבלי שכל פרט "יודע" מה גודל כרבולתו. כתוצאה מכך פרט בעל מעמד בכיר מגדיל את סיכוייו להעמיד צאצאים. על פי גישה זו יש לפרש את דברי רב אשי באופן שונה מעט מפירוש רש"י. אמנם הסרת הכרבולת מפחיתה את סיכויי התרנגול להעמיד צאצאים משום שמעמדו בעיני הנקבות נחות, כמו גם מעמדו בתוך הלהקה, אך לא כתוצאה ממודעותו למצבו החדש אלא משום שהכרבולת מייצגת את מעמד התרנגול ובלעדיה הוא נותר ללא "גאוותו" או "כבודו" בעיני הרואים אותו. 

 

תמונה 3. תרנגול בנקיבה (תרנגול הג'ונגל האדום)		תמונה 2.  תרנגולי קרב               צילם:  Gotodie

 

---

(1) למשל בשו"ת הר צבי (אבן העזר, סי' כ"ח): "ומה שכת"ר רוצה להוכיח דזריקה המסרסת שריא מכח דברי הרמ"א [בסע' י"ג], דמותר ליטול כרבולת התרנגול וכיו"ב אע"ג דמסתרס, משום דלא עביד כלום באברי הזרע. הנה מקור ההלכה בשבת [ק"י ע"ב], ואמנם להס"ד דנטילת הכרבולת מסרסו היה מקום להוכיח דכל שאינו נוגע באברי הזרע אינו עובר, אבל במסקנא קאמר רב אשי דנטילת הכרבולת לאו סירוס הוא כלל אלא רמות רוחא כו', וכמ"ש הבית שמואל שם [ס"ק ט"ו], א"כ אין להוציא מזה דאינו עובר אא"כ נוגע באברי הזרע, אלא כל שעושה מעשה בגוף זה ומסרסו, זה חשיב בידים ממש וכו'". 
(2) מעניין לציין שהכרבולת מכילה כמות גדולה של חומצה היאלורונית המשמשת ברפואה הקוסמטית לטישטוש קמטי פנים. בעבר הופקה החומצה בעיקר מכרבולות של תרנגולים. 

מקורות עיקריים: 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)