הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

ביאור הביטויים: "הלכה כרשב"ג במשנתנו"; "הלכה כרבי מחברו"

שבת קטז ע"א

תנו רבנן: +במדבר י+ ויהי בנסע הארן ויאמר משה, פרשה זו עשה לה הקדוש ברוך הוא סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה. רבי אומר: לא מן השם הוא זה, אלא מפני שספר חשוב הוא בפני עצמו.
כמאן אזלא הא דאמר רבי שמואל בר נחמן אמר רבי יונתן: +משלי ט+ חצבה עמודיה שבעה - אלו שבעה ספרי תורה. כמאן - כרבי.
מאן תנא דפליג עליה דרבי - רבן שמעון בן גמליאל הוא, דתניא, רבן שמעון בן גמליאל אומר: עתידה פרשה זו שתיעקר מכאן ותכתב במקומה. ולמה כתבה כאן - כדי להפסיק בין פורענות ראשונה לפורענות שנייה. פורענות שנייה מאי היא? - +במדבר יא+ ויהי העם כמתאננים. פורענות ראשונה - +במדבר י+ ויסעו מהר ה'; ואמר רבי חמא ברבי חנינא: שסרו מאחרי ה'. והיכן מקומה? - אמר רב אשי: בדגלים.

1.
יש מחלוקת בין "רבי" [="רבי יהודה הנשיא"] לאביו – רבן שמעון בן גמליאל.
"רבי" סובר שפרשת "ויהי בנסוע" נחשבת כספר בפני עצמו [לעניין הצלתו בשבת משריפה]. הפרשנים דנים בעיקרון שהלכה כרבי אילו נגד אביו – רשב"ג.

2.
מסכת כתובות דף עז עמוד א:

ומי א"ר יוחנן הכי? והא אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: בכל מקום ששנה רשב"ג במשנתנו - הלכה כמותו, חוץ מערב, וצידן, וראיה אחרונה!

רבי יוחנן קבע כלל שבמשנה תמיד הלכה כרשב"ג [ומשמע אפילו נגד רבים], ומצד שני הכלל הוא שהלכה כ"רבי" מחברו.

3.
אם נאמר שהכלל הראשון חל רק בדברים שנאמרו במשנה הרי בסוגייתנו מדובר בברייתא, ולכן נשאר רק הכלל שהלכה כ"רבי". אבל גם בזה יש חידוש שהלכה כ"רבי" גם נגד אביו-רבו.
ראה על כך במקורות המובאים ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ח, בהערה ה.

4.
אם נאמר ששני הכללים חלים גם בברייתות ולא רק כשדבריהם נאמרו במשנה יוצא שבסוגייתנו יש לכאורה סתירה בין הכללים ומדוע כאן פסקו דווקא כ"רבי"?

5.
ונראה לומר: הגמרא בסוגייתנו מקדימה להבאת דברי האמורא שמואל בר נחמני את הביטוי "כמאן אזלא..." כדי ללמדנו ש"עורך הגמרא" מכריע בסוגייתנו כ"רבי" [גם ללא הכלל הבסיסי שהלכה כרבי מחברו – ומאביו!]

6.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל שלד:

"כמאן אזלא הא דאמר ר"פ כמאן כר' פלוני תנא,
היכא דקאמר תלמודא הכי משמע דהלכה כאותו תנא מדסבר האמורא כוותיה,

לכאורה דווקא משמע שהלכה כרשב"ג כי "רב אשי" [בסוגייתנו] מסביר את דבריו [ועל פי הכלל "מדשקיל וטרי אליביה" צריך להיות שהלכה כרשב"ג. אבל כבר קבע ה"יד מלאכי" שרב אשי מסביר בגמרא גם דעה שאין הלכה כמותה.