סקר
האם אתה לומד עם גמרא מפורשת/מבוארת?






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

 

סעודת מלוה מלכה לעני

שבת קיח ע"א

 
"תנן: (פאה פרק ח משנה ז) מי שיש לו מזון שתי סעודות - לא יטול מן התמחוי, מזון ארבע עשרה - לא יטול מן הקופה.
מני? לא רבנן ולא רבי חידקא! - אי רבנן - חמסרי הויין, אי רבי חידקא - שית סרי הויין!
- לעולם רבנן, דאמרינן ליה: מאי דבעית למיכל באפוקי שבתא - אכליה בשבתא.
לימא רבנן היא ולא רבי חידקא? - אפילו תימא רבי חידקא, דאמרינן ליה: מאי דבעית למיכל במעלי שבתא - אכליה לאורתא.
- וכולי יומא דמעלי שבתא בתעניתא מותבינן ליה?
- אלא, הא מני - רבי עקיבא היא, דאמר: עשה שבתך חול, ואל תצטרך לבריות
".

פירש רש"י:
"אכליה בשבתא - ... ואף על גב דאמרינן לקמן לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת - הני מילי למאן דאפשר ליה. ...
אלא הא מני ר' עקיבא היא - ולענין סעודת שבת במאן דאפשר ליה איכא למימר כרבנן, ואיכא למימר כר' חידקא, ומיהו, האי דצריך לבריות - יעשה שבתו חול ולא יטיל על אחרים כבוד שבתותיו.

בפשטות, בדברים "אלא, הא מני - רבי עקיבא היא" חוזרת בה הגמרא רק מהטענה האחרונה "אכליה לאורתא" שבאה להעמיד את המשנה כרבי חידקא, ומסיקה הגמרא שניתן להעמיד את המשנה כרבי חידקא רק אליבא דרבי עקיבא. אבל אליבא דחכמים מתפרשת המשנה שפיר גם דלא כרבי עקיבא, וכפי שהסבירה הגמרא בתחילה.
על פי זה מבוארת גם הרישא של אותה המשנה, שמובאת בהמשך הסוגיה: "ואם שבת - נותנין לו מזון שלש סעודות", כי גם לחשבון ארבע עשרה סעודות בשבוע הוא אוכל בשבת ג' סעודות. וכך פירש הרמב"ם במשנה. ובזה אין צורך בחילוק התוספות בין הנהגתו כדי שלא יהא ניזון מן הצדקה, לבין כשהוא כבר ניזון. שהרי קשה, "מי שאכל שום וריחו נודף, יחזור ויאכל שום אחר כדי שיהא ריחו נודף?!", וכי מפני שכבר ניזון מהצדקה אין מהראוי שיצמצם עצמו וימעיט ככל הניתן מלהזקק לידי מתנת בשר ודם?!

אבל ברש"י משמע שפירש שבדברים: "אלא, הא מני - רבי עקיבא היא" חוזרת בה הגמרא גם מפירוש המשנה אליבא דחכמים. ואולי רש"י נזקק להעמיד גם את חכמים כרבי עקיבא משום קושייתו על התירוץ הראשון בענין סעודת מלוה מלכה, כי תירוצו "הני מילי למאן דאפשר ליה" הוא למעשה סברת מסקנת הגמרא "רבי עקיבא היא", כי מנין לחלק בין כבוד השבת בסעודה שלישית לבין מלוה מלכה שגם היא כשמה משום כבוד השבת, וכלשון הגמרא במסכת פסחים דף קג ע"א: "מלוין את המלך".

ולפירוש הרמב"ם יש לתרץ את קושיית רש"י באופן אחר, שכוונת הגמרא שיאכל סעודה שלישית לפנות ערב וימשיכה לאחר חשיכה, וכך כתב הרמב"ם בהלכות שבת ל, י: "ויתפלל מנחה; ואחר כך יקבע סעודה שלישית על היין, ויאכל וישתה עד מוצאי שבת". ויוצא בזה ידי מצות מלוה מלכה כפי שהביאו האליה זוטא הבאר היטב על השו"ע או"ח סימן ש', וכן כתב המגן אברהם בסימן תיט שיוצא בזה ידי מצות סעודת ראש חודש שצריך לעשותה במוצאי שבת.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר