טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

שכן בערביא מקיימין קוצי שדות לגמליהם - גמל

"של בית מנשיא בר מנחם היו סוחטין ברמונים. אמר רב נחמן: הלכה כשל בית מנשיא בר מנחם. אמר ליה רבא לרב נחמן: מנשיא בן מנחם תנא הוא? וכי תימא הלכה כי האי תנא דסבר לה כשל מנשיא בן מנחם, ומשום דסבר כמנשיא בן מנחם הלכה כמותו? מנשיא בן מנחם הוי רובא דעלמא? אין, דתנן: המקיים קוצים בכרם, רבי אליעזר אומר: קדש, וחכמים אומרים: אינו מקדש אלא דבר שכמוהו מקיימין. ואמר רבי חנינא: מאי טעמא דרבי אליעזר? שכן בערביא מקיימין קוצי שדות לגמליהם" (שבת, קמד ע"ב).

פירוש: שנינו בברייתא שהובאה קודם כי שֶׁל בֵּית מְנַשְּׁיָא בַּר מְנַחֵם הָיוּ סוֹחֲטִין בְּרִמּוֹנִים בימות החול, והרי שסוחטים כרגיל את הרימונים ולכן אסור לסוחטם בשבת. אָמַר רַב נַחְמָן: הֲלָכָה כְּשֶׁל בֵּית מְנַשְּׁיָא בַּר מְנַחֵם. אָמַר לֵיהּ [לו] רָבָא לְרַב נַחְמָן: וכי מְנַשְּׁיָא בֶּן מְנַחֵם תַּנָּא הוּא שאתה פוסק הלכה כמותו?! וְכִי תֵּימָא [ואם תאמר] כי כוונת הדברים היא שהֲלָכָה כִּי הַאי תַּנָּא דְּסָבַר לָהּ [כתנא זה הסבור] כְּשֶׁל מְנַשְּׁיָא בֶּן מְנַחֵם, עדיין יש להקשות: וכי מִשּׁוּם דְּסָבַר [שהוא סבור] כִּמְנַשְּׁיָא בֶּן מְנַחֵם הרי הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ? וכי מְנַשְּׁיָא בֶּן מְנַחֵם הָוֵי רוּבָּא דְּעָלְמָא [הינו רוב העולם]? וכיון שאין רוב העולם נוהג כך תיבטל דעתו מפני דעת הרוב! ענה לו רב נחמן: אִין [כן], במקרים כאלה אנו סומכים על מנהג שאינו מנהג רוב העולם, דִּתְנַן [שכן שנינו במשנה] שדנו בענין הַמְקַיֵּים קוֹצִים בַּכֶּרֶם, ונשאלה שאלה אם קוצים אלה דינם ככלאים בכרם. ר' אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: קִדֵּשׁ, שהקוצים הינם כלאיים והמקיימם אסר ("קידש") משום כלאים בכרם. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ (אוסר) בכרם אֶלָּא דָּבָר שֶׁכָּמוֹהוּ מְקַיְּימִין ומגדלים אנשים בירק. וְאָמַר ר' חֲנִינָא: מַאי טַעְמָא [מה הטעם] של ר' אֱלִיעֶזֶר שֶׁכֵּן בַּעֲרַבְּיָא מְקַיְּימִין קוֹצֵי שָׂדוֹת כדי לתת לִגְמַלֵּיהֶם, ונחשבים שם הקוצים כשאר מיני ירקות וזרעים. הרי שלשיטה זו כיון שבמקום אחד נוהגים לקיים את הקוצים נעשו חשובים בכל מקום ומקום, וכן הדבר גם לגבי סחיטת הרמונים (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: גמל   שם באנגלית: Arabian camel Dromedary   שם מדעי: Camelus dromedarius

שם נרדף במקורות: בכרה, נאקה (נקבות)


נושא מרכזי לעיון: אכילת מזון קשה או קוצני על ידי גמלים?

לנושאים נוספים העוסקים בגמל - לחץ כאן.

מהמנהג בערביא אנו לומדים שגמלים מסוגלים לאכול קוצים בניגוד לבהמות אחרות. גמלים, אכן, ידועים ביכולתם לאכול קוצים קשים מכל סוג שהוא. שפתיו, חיכו, לחייו ולשונו של הגמל מצופים בעור גלדני המאפשרים לו להתמודד בקלות עם מזון זה. מאפיין זה של הגמלים עשוי להסביר הלכה נוספת המופיעה במשנה בשבת (פ"ז מ"ד): "המוציא תבן כמלא פי פרה, עצה כמלא פי גמל, עמיר כמלא פי טלה, עשבים כמלא פי גדי, עלי שום ועלי בצלים לחים כגרוגרת, יבשים כמלא פי גדי וכו". מפרשת הגמרא (שבת, עו ע"א): "מאי עצה? אמר רב יהודה: תבן של מיני קטנית". הרמב"ם בפיהמ"ש מפרט: "עצה, הוא תבן של קטניות כגון הפול והאפונין והתורמוס וכיוצא בהן משאר הזרעונים". תבן זה הוא קליפות התרמילים וגבעולים קשים של שיחי הקטניות.

מהמשך דברי הגמרא אנו לומדים שמזון הגמל (עצה) שהוא מזון קשה נאכל על ידי פרה רק בקושי: "כי אתא רבין אמר: המוציא תבן כמלא פי פרה לגמל דכולי עלמא לא פליגי דחייב, כי פליגי במוציא עצה כמלא פי פרה לפרה, ואיפכא איתמר; רבי יוחנן אמר: פטור, ריש לקיש אמר: חייב. רבי יוחנן אמר: פטור, אכילה על ידי הדחק לא שמה אכילה. ריש לקיש אמר: חייב, אכילה על ידי הדחק שמה אכילה" (שבת, עו ע"א). מפרש שם רש"י: "עצה - לא חזיא לפרה אלא על ידי הדחק, אלא לגמל הוא דחזי, וזה הוציאו לפרה".
 

		קוצים שעלו בשדה

לעיון נוסף:

לצפייה בסרטון בו ניתן לראות גמל ניזון מקקטוס קוצני. לצפייה הקש/י כאן.

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל. 

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.