דיוק וחידוש ברש"י

מסכת שבת דף קנד

עמוד א

רש"י ד"ה שתים בידי אדם ואחת באילן. גבי סוכה תנן שכשירה בג' דפנות ואם עשה שתים כהלכתן והשלישי עשה באילן כשירה דפנות לא איכפת לן אם מחוברות הם וה''ה אם כולן נקבעות באילן והא דנקט שתים בידי אדם רבותא אשמועינן דאפילו הכי אין עולין לה לאכול ולישן באותה סוכה בי''ט מפני שסככה קשור בדופניה ונשען עליה והוא משתמש על סככה ונותן כליו ונמצא משתמש באילן כל כניסה דסוכה נקיט בלשון עלייה במסכת סוכה לפי שרובן עושין סוכותיהן בראש גגן דבכמה דוכתין תנן בה הכי אין מטריחין אותו לעלות אמר להם העלום לסוכה אבל מוריד הוא את הכלים וכן הרבה:
רש"י מביא בסוף דבריו שלושה פעמים שבהם נאמר במסכת סוכה לשון עליה או ירידה לגבי סוכה ומכאן ראיה שרובן היו עושים את סוכתם בראש הגג, ואלו המקומות:
א. אין מטריחין אותו לעלות – ברייתא (דף כט.)
ב. אמר להם העלום לסוכה – משנה (דף כו:)
ג. אבל מוריד הוא את הכלים – משנה דף מח.),
רש"י מוסיף עוד וכן הרבה – והנה בדף כח: איתא ת''ר כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי כיצד היו לו כלים נאים מעלן לסוכה מצעות נאות מעלן לסוכה, רש"י עצמו מביא ברייתא זו כתוספת ביאור על הנאמר במשנה בדף מח. מוריד הוא את הכלים,
ואפשר להסביר מדוע הביא מקומות הללו ומדוע סידרם כך,
א. זה לשון הברייתא שם: ת''ר היה אוכל בסוכה וירדו גשמים וירד אין מטריחין אותו לעלות עד שיגמור סעודתו היה ישן תחת הסוכה וירדו גשמים וירד אין מטריחין אותו לעלות, ולכן אף שזה ברייתא ויש לשון משנה קודם, אבל היות והלשון ירד ועלה נזכר שם ארבע פעמים, וגם זה מדבר בכללות על ירידת גשמים לכל האנשים, עוד אפשר להוסיף שמהלשון מטריחין יותר משמע שהלשון עליה זה עליה ממש משא"כ גבי הכלים אפשר לפרש לשון עליה גם במה שמעלם על השולחן,
ב. המשנה שהביא רש"י אח"כ שהיא מעשה ברבן גמליאל שאפשר לומר שכך היה מעשה שהיה לו סוכה בראש הגג, ועל כן אף שהיא המשנה הראשונה בסוכה שמוזכר בה לשון עליה גבי סוכה הביאה רש"י לאחר הברייתא,
ג. במשנה הזו מוזכר לשון ירידה ולא לשון עליה ולכן הביאה רש"י באחרונה, אבל רש"י לא הביא את לשון הברייתא שהזכיר בפירושו, כי העדיף להביא לשון משנה, והתוספת שיש לו ראיה יותר ממשנה זו כי בה מדובר על סוכה בכללות שזה דין כללי לכל האנשים שיכולים להוריד הכלים בסיום החג והמשנה נקטה בלשון ירידה סימן שכך היה הדרך שרוב האנשים היה להם סוכה בראש הגג משא"כ בדין הראשון שאינו מדבר בדין סוכה בכללות אלא מסוכה בעת ירידת גשמים, שאפשר לומר שאכן בסוכה שבראש הגג לא הטריחוהו לעלות ואולי בסוכה שאין טורח לחזור – צריך לחזור, ובוודאי שזה ראיה יותר טובה מהמעשה ברבן גמליאל שמדובר בסוכה של אדם מסויים שכך היה מעשה.