טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

וחמש מלתראות של מילה היו על גביו – אלון התולע

"אלא מעתה לא תיהני ליה אמלתרא, דהא היכל אמלתרא הויא ליה, ואפילו הכי עשרים אמה הוא דגבוה. דתנן: חמש אמלתראות של מילה היו על גביו, זו למעלה מזו, וזו למעלה מזו. והאי מאי תיובתא, דילמא כי תניא ההיא דאמלתראות באולם תניא? והאי מאי קושיא? דילמא תבנית היכל כתבנית אולם? אלמה אמר רבי אילעא אמר רב: רחבה ארבע אף על פי שאינה בריאה, ואם יש לה אמלתרא אפילו גבוהה יותר מעשרים אמה אינו צריך למעט" (עירובין ג ע"א).

פירוש: אֶלָּא מֵעַתָּה לָא תֵיהַנֵּי לֵיהּ [תועיל לו] אֲמַלְתְּרָא (קורה מיוחדת) להכשירו אם היתה גבוהה מעשרים אמה, דְּהָא [שהרי] הֵיכָל אֲמַלְתְּרָא הָוְיָא לֵיהּ [היתה לו] וַאֲפִילּוּ הָכִי [כך] עֶשְׂרִים אַמָּה הוּא שהיה גָּבוֹהַּ ולא יותר, דִּתְנַן [שכן שנינו] במשנה: חָמֵשׁ אֲמַלְתְּרָאוֹת שֶׁל עץ מֵילָה הָיוּ עַל גַּבָּיו של האולם, זוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ, וְזוֹ לְמַעְלָה מִזּוֹ. ודוחים: וְהַאי מַאי תְּיוּבְתָּא [וזו מה קושיה היא] דִּילְמָא כִּי תַּנְיָא? [שמא כאשר נשנתה] הַהִיא [אותה] ברייתא של אֲמַלְתְּרָאוֹת, בָּאוּלָם תַּנְיָא [נשנתה], וגובהו היה ארבעים אמה? על כך משיבים: וְהַאי מַאי קוּשְׁיָא [וזו מה קושיה היא]? דִּילְמָא [שמא] תַּבְנִית הֵיכָל כְּתַבְנִית אוּלָם? ומה שהיה בפתחו של זה היה בפתחו של זה, אַלָּמָּה [ומדוע] אָמַר ר' אֵילְעָא אָמַר רַב עצמו: קורה שרָחְבָּהּ אַרְבָּעָה טפחים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ בְּרִיאָה (חזקה), הרי זו מכשירה את המבוי. וְאִם יֵשׁ לָהּ אֲמַלְתְּרָא אֲפִילּוּ גְּבוֹהָה יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים אַמָּה אֵינוֹ צָרִיךְ לְמַעֵט. (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ). 


שם עברי: אלון התולע   שם באנגלית: Boissier Oak   שם מדעי: Quercus boissieri

שם נרדף במקורות: מילה, מילת, מילין    שמות בשפות אחרות: ערבית - מַל, בַּלוּט אל-פאש


נושא מרכזי לעיון: לזיהוי המילה


עץ המילת ושמותיו הנרדפים מוזכרים בכמה הקשרים העשויים לשפוך אור על זיהויו. מהמשנה במידות (פ"ג מ"ז) שראשיתה מובאת בסוגייתנו עולה במפורש שהמילת הוא עץ בעל קורה ישרה שאורכה לפחות שלושים אמה כלומר כ – 15 מ' ולכן ניתן היה להשתמש בה כמשקוף לאולם: "... וחמש מלתראות של מילת היו על גביו, התחתונה עודפת על הפתח אמה מזה ואמה מזה, שלמעלה ממנה עודפת עליה אמה מזה ואמה מזה, נמצאת העליונה שלשים אמה, ונדבך של אבנים היה בין כל אחת ואחת".

תפוצתו של המילת היא בהרי הארץ הגבוהים: "סימן להרים מילין, סימן לעמקים דקלים, סימן לנחלים קנים, סימן לשפלים שקמים" (תוספתא, שביעית (ליברמן) פ"ז הלכה יא). בתוספתא (שביעית (ליברמן) פ"ה הלכה ג) אנו לומדים: "עלה תמכא והחרחבינה עלי ורד ועלי מילת יש להן שביעית ולדמיהן שביעית ויש להן ביעור ולדמיהן ביעור. עיקר הבלבסין עיקר ורד ועיקר מילת אין להן שביעית ולא לדמיהן שביעית אין להן ביעור ולא לדמיהן ביעור". יהודה פליקס מסיק מהלכה זו שהמילת הוא עץ נשיר ולכן יש לבער את עליו ("כלל גדול אמרו בשביעית: כל שהוא מאכל אדם ומאכל בהמה, וממין הצובעים, ואינו מתקיים בארץ יש לו שביעית ולדמיו שביעית יש לו ביעור ולדמיו ביעור וכו'" – שביעית, פ"ז מ"א). כמובן שעלינו להניח שלעליו יש שימוש לאדם באופן ש"הנאתם וביעורם שווה". על פי החזו"א (שביעית סימן יג' אות ח'), למשל, בעצים העומדים לעשיית רהיטים או לבנייה, צמחי מרפא וצמחים העומדים לנוי אין קדושת שביעית (להלן אחזור לטיעון זה). מאפיין חשוב נוסף ואולי מכריע לאפשרות הזיהוי הוא המונח "מי מילין" ששימשו כמרכיב בעיבוד עורות ובהכנת דיו.

רש"י בסוגייתנו מפרש: "של מילה - עץ שגדילין בו מילין, והם עפצים, ובלעז גלא"ש" (עפצי האלון (1)). באופן זה פירשו הרא"ש ורע"ב במשנה במידות (פ"ג מ"ז). פירוש זה סותר לכאורה את דברי הגמרא בהמשך: "מאי אמלתרא? רב חמא בריה דרבה בר אבוה אמר: קיני. כי אתא רב דימי אמר, אמרי במערבא: פסקי דארזא" (2) שמהם עולה שלפחות בארץ ישראל סברו שהם עשויים מעץ ארז. שאלה זו נשאלה על ידי התוס' ועוד ראשונים. הרא"ש מיישב את הקושי על פי הגמרא בראש השנה (כג ע"א) ממנה עולה שהשם ארז הוא שם כללי לעצים שונים וביניהם גם המילת. הריטב"א מיישב באופן שונה ונצטט את תשובתו:

"ומלתראות של מילה. פירש רש"י ז"ל מעץ של עפצים, והקשו בתוס' דהא אמרינן לקמן מאי אמלתרא פסקא דארזא, ותירצו כי אולי אילן של עפצים מין ארז דהא עשרה מיני ארזים הם, ואין צריך לכל זה דמאי דאמרינן לקמן מאי אמלתרא לא קאי אהיכל אלא אאמלתרא במבוי וכדמוכח ממאן דאמר קיני, וכן פירש הראב"ד ז"ל".

י. פליקס מסיק מתוך כל המקורות הנ"ל שהשמות מילה, מילת ומילין מתייחסים לאלון התולע (תמונה 3). עץ זה נפוץ בארץ ישראל ביערות באזורים הרריים, גשומים וקרירים בעיקר מעל 800 מ' ובמפנים צפוניים בעיקר בגליל העליון וצפון רמת הגולן. אלון התולע רגיש מאד ליובש. מבין מיני האלונים רק למין זה גזע מרכזי חזק, זקוף וישר העשוי להגיע לאורך של כ – 17 מ'. בעבר הרבו לכרות את אלון התולע לשם הפקת קורות. עלי אלון  התולע ועפציו (תמונות 1-2) מכילים טאנין המשמש בתעשיית הבורסקאות. "מי המילין" הם מים שהשרו בהם את עפצי אלון התולע ושימשו כתוספת לדיו וכסיוע לקליטתה על גבי הקלף (על עפצי אלון התולע והשימוש בהם ראו במאמר "ולא פרעתיך מאה עפצי") לעפצי אלון התולע צורה של תפוחים קטנים וייתכן שהם מקור השם מילה או מילין והוא נגזר מיוונית שבה melon הוא תפוח. בגרמנית נקראים העפצים Gallapfel כלומר "עפץ תפוח". בערבית נקרא האלון "עפץ" אך גם "מלול" ("מילה").

קושי העומד בפני זיהוי זה הם דברי התוספתא בשביעית (פ"ה הלכה ג'). א. הלכה זו כוללת רשימה של צמחים קטנים ולכן לא מובן איזכורו של עץ כה גדול ברצף זה. ב. עלי האלון משמשים להפקת טאנין הדרוש לעיבוד עור ואם כן אין "הנאתם וביעורם איננו שווה" ומדוע חלה עליהם קדושת שביעית?
 

זיהויים נוספים

לעף זיהה את המילה עם אחד ממיני הסוג Fraxinus שאחד ממיניו הוא עץ גדול וחזק הנפוץ באירופה. זיהוי זה התגלגל לאחד ממיני הסוג הגדל בצפון הארץ והוא זכה לשם מילה סורית (Fraxinus syriaca) (תמונה 4). י. פליקס דוחה את זיהוי זה משום שהמילה הסורית נפוצה כצמח בר לאורך גדות נחלים בעיקר בשמורת הדן ולכן איננה יכולה להוות "סימן להרים". בנוסף לכך היא בעלת עצה רכה שאיננה מתאימה לשמש לבניית משקופים גדולים. נקודה חשובה נוספת היא שלמילה הסורית אין עפצים ולכן לא עונה לתנאי "מי מילין". הר"ש ליברמן (תוספתא כפשוטה, שביעית, פ"ה מ"ג) זיהה את המילה כ"אורן". אמנם לעץ זה קורה ישרה וחזקה אך אין לו עפצים והוא ירוק עד ולא נשיר. לעליו המחטניים אין שימוש מיידי לאדם ולכן לא ייתכן ותהייה לו קדושת שביעית. יש המזהים את המילת עם צמר משובח העשוי בעיקר מצמרם של כבשים שנשמרו לצורך זה. גישה זו מתבססת על הפירוש היווני של המילים "מאלוס" (גיזת צמר) או מילוטי (פרוות כבש). מקור אפשרי נוסף לדעה זו הוא שם העיר מיליטוס שהייתה מפורסמת בבגדי הצמר המובחרים שנעשו בה. לענ"ד קשה לקבל את פירוש זה בהקשר הנוכחי.
 

תמונה 1. עפצים של אלון התולע - לפני הבשלתו העפץ בצבע ירוק		תמונה 2. עפצים של אלון התולע לאחר ההבשלה

תמונה 3. אלון התולע		תמונה 4. מילה סורית

(1) על פי ד"ר משה קטן ב"אוצר לעזי רש"י".
(2) פירוש: שואלים לעיקרו של דבר: מַאי [מה היא] אֲמַלְתְּרָא? רַב חָמָא בְּרֵיהּ [בנו] של רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אֲמַר: קִינֵּי (עיטורים וקישוטים החקוקים בעץ ועשויים כקיני עופות). כִּי אֲתָא [כאשר בא] רַב דִּימִי מארץ ישראל אֲמַר, אָמְרִי בְּמַעַרְבָא: פָּסְקֵי דְּאַרְזָא [אומרים בארץ ישראל שאלה הם כלונסאות של ארז].

מקורות עיקריים:

יהודה פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 107-108).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 3 (עמ' 323-325).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 10 (עמ' 29).

לעיון נוסף:

אלון התולע באתר צמח השדה
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל -[email protected]  
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAILלמחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.