פנינים
הרב אברהם מרדכי וינשטוק
פורסם ב"המבשר תורני"
"אמרוה קמיה דשבור מלכא"
מה חידשו לשמואל כשאמרו לפניו דין זה?
רש"י הביא שני פירושים מיהו שבור מלכא, ובפירושו השני כתב שיש המפרשים שזהו שמואל שהיה מלך בדינים, וכפי שכך כינוהו בכמה מקומות. אך רש"י תמה על פירוש זה, שכן מפני מה היה צורך לומר לפני שמואל שאפרים ספרא תלמידו של ריש לקיש אמר בשם רבו שהלכה כריש לקיש, וכי שמואל לא היה בקיא דיו בדינים כדי לקלס את רבי שמעון, עד ששמע שריש לקיש פסק שהלכה כמותו?
ויישב ה"בית הלוי" ('הדרן' למסכת בבא מציעא – כתבי הגר"ח 'סטענסיל' אות רעז) שאמרו לשמואל שריש לקיש פסק שהלכה כרבי שמעון – כדי לראות אם שמואל גם הוא יפסוק הלכה כמותו. ומשום שריש לקיש סבר שהולכים בממון אחר הרוב (כתובות לג, ב), ומעתה הבינו התלמידים, שיתכן שרק ריש לקיש פסק כרבי שמעון, משום שכאן דעת רבי שמעון היא כדעת רבים - שבאומרו כל שהעליון יכול לפשוט את ידו, הרי רבי מאיר מסכים לדבריו, ובאומרו 'והשאר של התחתון' – הרי רבי יהודה מסכים עימו, ונמצאו דבריו כרבים, ויתכן שלכך ריש לקיש פסק כמותו שכן אם הולכים בממון אחר הרוב – הרי יש לפסוק במחלוקות שבממון כדעת רבים.
לכך אמרו התלמידים את דברי ריש לקיש לשמואל הסובר שאין הולכים בממון אחר הרוב, ומכל מקום אף הוא פסק כרבי שמעון ומשום שמסתבר כדבריו. זה הטעם גם ששמואל קילס את רבי שמעון ולא את ריש לקיש, כדי להדגיש שפסק ההלכה הוא לגופם של דברי רבי שמעון, ולא משום שהולכים אחר הרוב ופוסקים כרבים.
