הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטויים: "הלכה כרבי יוסי"; "יחיד ורבים"
עירובין יד ע"א-ע"ב
משנה. לחיין שאמרו - גובהן עשרה טפחים, ורחבן ועוביין כל שהוא. רבי יוסי אומר: רחבן שלשה טפחים...
רבי יוסי אומר רחבן שלשה טפחים.
אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: אין הלכה כרבי יוסי לא בהילמי ולא בלחיין.
אמר ליה רב הונא בר חיננא; בהילמי אמרת לן, בלחיין לא אמרת לן. מאי שנא בהילמי - דפליגי רבנן עליה, לחיין נמי פליגי רבנן עליה! - אמר ליה: שאני לחיין, משום דקאי רבי כוותיה.
רב רחומי מתני הכי,
אמר רב יהודה בריה דרב שמואל [בר שילת] משמיה דרב: אין הלכה כרבי יוסי לא בהילמי ולא בלחיין.
אמר ליה: אמרת? אמר להו: לא. אמר רבא: האלהים! אמרה, וגמירנא לה מיניה.
ומאי טעמא קא הדר ביה - משום דרבי יוסי נימוקו עמו.
אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי; הילכתא מאי? - אמר ליה: פוק חזי מאי עמא דבר.
איכא דמתני לה אהא; השותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו, רבי טרפון אומר: בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת. אמר ליה רב חנן לאביי; הלכתא מאי? אמר ליה: פוק חזי מאי עמא דבר.
מהלך הסוגיה:
1.
משנה. לחיין שאמרו - גובהן עשרה טפחים, ורחבן ועוביין כל שהוא. רבי יוסי אומר: רחבן שלשה טפחים.
מיהו "תנא קמא"? רבי מאיר או חכמים?
2.
... רבי יוסי אומר רחבן שלשה טפחים.
אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: אין הלכה כרבי יוסי לא בהילמי ולא בלחיין.
["אמר" – 3 דורות: רבי יוסף בשם רבו – רב יהודה. ורב יהודה בשם רבו – שמואל].
רב יוסף מביא את דברי שמואל שפסק בשני מקומות לא כרבי יוסי אלא כרבנן.
3.
משמע מהגמרא ש"תנא קמא" בסוגייתנו איננו תנא יחיד [אולי רבי מאיר] אלא "רבנן", ולכן הלכה כמותם מדין "יחיד ורבים"
4.
משמע שרק בשני מקומות בש"ס אין הלכה כרבי יוסי נגד תנא קמא! תמוה מאד!
5.
אמר ליה רב הונא בר חיננא; בהילמי אמרת לן, בלחיין לא אמרת לן. מאי שנא בהילמי - דפליגי רבנן עליה, לחיין נמי פליגי רבנן עליה! –
מודגש שבסוגייתנו יתכן שהלכה כן כרבי יוסי.
6.
אמר ליה: שאני לחיין, משום דקאי רבי כוותיה.
האפשרות שהלכה בסוגייתנו כרבי יוסי נובעת מכך ש"רבי" סובר בברייתא כמותו [ראה ברש"י ובפרשנים].
7.
ויש לשאול: האם בגלל שרבי מסתמך על רבי יוסי סימן שהלכה כמותו וממילא יש כאן מצב של "רבים" ולא של "יחיד", אבל אם "תנא קמא" הוא למעשה "רבים" הרי שיש כאן "רבים" מול "רבים", ומדוע הלכה כרבי יוסי [עם רבי] דווקא.
8.
אלא יש לומר של"רבי" היתה סמכות הכרעה כעורך המשנה לפסוק כרבי יוסי אפילו נגד "תנא קמא" שהוא "רבים".
8.1
ולפי זה יש להוסיף, שה"תנא קמא" כאן הוא באמת חכמים רבים ולא תנא יחיד, כי לא יתכן ש"רבי" יכתוב "תנא קמא" כדי לתת ליחיד סמכות הכרעה, כאשר רבי עצמו פוסק כרבי יוסי.
8.2
ויש אומרים שהחיזוק של "רבי" הוא מכך שיש כלל שהלכה כרבי אפילו מחבריו - "רבים" [לפי כמה שיטות], וממילא יוצא שבודאי שהלכה כרבי יוסי+"רבי" נגד "רבים".
9.
רב רחומי מתני הכי,
אמר רב יהודה בריה דרב שמואל [בר שילת] משמיה דרב: אין הלכה כרבי יוסי לא בהילמי ולא בלחיין.
אמר ליה: אמרת? אמר להו: לא. אמר רבא: האלהים! אמרה, וגמירנא לה מיניה.
בשם רב אמרו שאין הלכה כרבי יוסי ורב רחומי חזר בו [כנראה שחזר בו לגבי מה אמר רב] שכן הלכה כרבי יוסי.
10.
ומאי טעמא קא הדר ביה - משום דרבי יוסי נימוקו עמו.
הוא חזר בו משום שנימוקו של רבי יוסי "עימו". האם כוונתו לכל דבר הלכה שאמר רבי יוסי או שהוא מפרש שדווקא בסוגייתנו נימוקו עימו. כנראה שהאפשרות השניה נכונה כי מודגש בסוגייתנו שמדובר בשתי הלכות בלבד.
11.
אמר ליה רבא בר רב חנן לאביי; הילכתא מאי? - אמר ליה: פוק חזי מאי עמא דבר.
למסקנה יוצא שאין הכרעה הלכתית רגילה. אולם אומרים הפרשנים שהעם נוהג כחכמים ולא כרבי יוסי.
12.
איכא דמתני לה אהא; השותה מים לצמאו אומר שהכל נהיה בדברו, רבי טרפון אומר: בורא נפשות רבות וחסרונן על כל מה שבראת. אמר ליה רב חנן לאביי; הלכתא מאי? אמר ליה: פוק חזי מאי עמא דבר.
13.
מגיד משנה הלכות שבת פרק יז הלכה יב:
גובה הלחי אין פחות מעשרה טפחים וכו'. משנה פ"ק (שם עירובין דף י"ד ב') לחיים שאמרו גבהן עשרה טפחים רחבן ועביין כל שהוא ר' יוסי אומר רחבן ג' טפחים, ואין הלכה כר"י כדמסיק בגמרא. וכתב הרשב"א ז"ל הגביהו למעלה מן הקרקע פחות מג' טפחים שאין בארכו אלא ז' טפחים ומשהו כשר שכל לבוד רואין אותו כמלא עכ"ל:
הרמב"ם פוסק כחכמים ולא כרבי יוסי וה"מגיד משנה" אומר "כדמסיק בגמרא", ולא ברור היכן מסקנת הגמרא. ואולי כדברים שמובאים ב"מתיבתא", הערה מג, שכך משמע מהתמיהה שרבא תמה על חזרתו של רב רחומי.
14.
ה"יד מלאכי" כלל רל דן בהרחבה האם הלכה כרבי יוסי בדרך כלל רק כנגד תנא "יחיד" או גם נגד "רבים" והוא מזכיר גם את סוגייתנו.
