הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

רבי מאיר ורבי יהודה - הלכה כרבי יהודה - האם מוסכם

עירובין  נב ע"א

אמר רב אשי: מתניתין נמי דיקא, דקתני: מי שיצא לילך לעיר שמערבין לה, והחזירו חבירו - הוא מותר לילך, וכל בני העיר אסורין, דברי רבי יהודה, והוינן בה: מאי שנא איהו ומאי שנא אינהו? ואמר רב הונא: הכא במאי עסקינן - כגון שיש לו שני בתים, ושני תחומי שבת ביניהן. איהו כיון דנפקא ליה לאורחא - הוה ליה עני, והנך עשירים נינהו. אלמא: כל במקום פלוני עני - אין, עשיר - לא. שמע מינה.
מתני ליה רב חייא בר אשי לחייא בר רב קמיה דרב: אחד עני ואחד עשיר. אמר ליה רב: סיים בה נמי: הלכה כרבי יהודה.
רבה בר רב חנן הוה רגיל דאתי מארטיבנא לפומבדיתא,
אמר תהא שביתתי בצינתא. אמר ליה אביי: מאי דעתיך - רבי מאיר ורבי יהודה - הלכה כרבי יהודה, ואמר רב חסדא: מחלוקת במקום פלוני, והא רב נחמן ותניא כוותיה! - אמר ליה: הדרי בי.

1.
רב פסק כרבי יהודה, ומסקנת הגמרא היא, שהמחלוקת במשנה בין רבי מאיר ורבי יהודה מתבארת לפי שיטת רב נחמן [ולא לפי שיטת רב חסדא], מפני שלעיל הובאה ברייתא לטובת רב נחמן.

2.
מדוע אביי אמר לרבה בר רב חנן [ב"דקדודי סופרים" הגירסא היא "רבא בר רב חנין"]:
"מאי דעתיך - רבי מאיר ורבי יהודה - הלכה כרבי יהודה".

2.1
נראה שניסוח זה מעיד, שבתקופת אביי עדיין לא כל האמוראים [ואולי אפילו אביי עצמו] הסכימו עם הקביעה, שתמיד הלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר.

3.
אביי אומר שיש לפסוק כרב נחמן במחלוקתו עם רב חסדא מפני "ותניא כוותיה" – שיש ברייתא שמסייעת לו. ונשאלת השאלה מדוע הוא לא אומר שגם ממשנתנו יש ראיה לדברי רב נחמן – כפי שאמר רב אשי [בדף נא עמוד ב, ומצוטט לעיל].
הריטב"א - בדף הקודם - מוכיח מכאן שההוכחה מהמשנה לא חד משמעית.

3.1
ואולי נראה לומר יותר פשוט: אביי עדיין לא הכיר את ההוכחה מהברייתא [שנאמרה על ידי "דיוק"] שהובאה בגמרא על ידי רב אשי שחי הרבה אחרי אביי!

4.
ה"חזון איש" [מובא ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קנב] מסביר שרבה בר רב חנן סבר שהמשנה חולקת על הברייתא [וממילא ברור שלא סובר כרב אשי לעיל].