הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
ביאור הביטויים: "ראשונים" ו"אחרונים"
עירובין נג ע"א
אמר רבי יוחנן: לבן של ראשונים כפתחו של אולם,
ושל אחרונים כפתחו של היכל –
ואנו כמלא נקב מחט סידקית.
ראשונים - רבי עקיבא,
אחרונים - רבי אלעזר בן שמוע.
איכא דאמרי: ראשונים - רבי אלעזר בן שמוע,
אחרונים - רבי אושעיא בריבי.
ואנו כמלא נקב מחט סידקית.
אמר אביי: ואנן כי סיכתא בגודא לגמרא.
אמר רבא: ואנן - כי אצבעתא בקירא לסברא,
אמר רב אשי: אנן כי אצבעתא בבירא לשכחה.
אמר רבי יוחנן: לבן של ראשונים כפתחו של אולם,
ושל אחרונים כפתחו של היכל –
ואנו כמלא נקב מחט סידקית.
ראשונים - רבי עקיבא,
אחרונים - רבי אלעזר בן שמוע.
איכא דאמרי: ראשונים - רבי אלעזר בן שמוע,
רבי אלעזר בן שמוע: תלמיד רבי עקיבא ורבו של "רבי".
אחרונים - רבי אושעיא בריבי.
רבו של רבי יוחנן וממילא תלמידו של "רבי"
ואנו כמלא נקב מחט סידקית.
אמר אביי: ואנן כי סיכתא בגודא לגמרא.
אמר רבא: ואנן - כי אצבעתא בקירא לסברא,
אמר רב אשי: אנן כי אצבעתא בבירא לשכחה.
שאלה: מדוע מתחילים מרבי עקיבא ולא מ"הלל"
מדוע לא מוזכר "רבי" אלא רבו [רבי אלעזר בן שמוע] ותלמידו [רבי אושעיא]
מדוע לא מוזכרים רב ושמואל ורבי יוחנן.
יתכן לומר: התורה שבעל פה שנמצאת בידינו – המשנה והגמרא - עיקרה היא תורת רבי עקיבא. המעבר בין דורות התנאים לדורות האמוראים בא לידי ביטוי ברבי אלעזר בן שמוע – רבו של רבי יוחנן ורבי אושעיא – תלמידו של רבי יוחנן [ובכוונה לא מוזכר "רבי יוחנן"]. אחר כך – וזה מקובל – מוזכר "אמצע" תקופת האמוראים – אביי ורבא, ומסיים את תקופת האמוראים – רב אשי!