גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תתס"ח, מדור "עלי הדף"
מסכת עירובין
דף ק ע"ב

מדוע אין הנשים מברכות קידוש הלבנה?

אמר רב יצחק בר אבדימי, עשר קללות נתקללה חוה וכו', כי אתא רב דימי אמר, עטופה כאבל ומנודה מכל אדם וחבושה בבית האסורים (ק ע"ב).

מקללה זו, שהאשה "עטופה כאבל", מצינו בפוסקים שלמדו הלכה, שלכן נשים אין מקדשות הלבנה. דהנה, בשו"ת 'שבות יעקב' (ח"ב סי' יא) נשאל באחד שאירעה לו אבלות ביום ראשון שהוא ח' לחדש, ולא קידש הלבנה במוצאי שבת עם הציבור מאיזו סיבה, היאך ינהוג עצמו בקידוש לבנה. ותשובתו היא: "אף דלכאורה נראה שאין מקדשין הלבנה אלא כשהוא בשמחה, כמבואר באו"ח סימן תכ"ו (ס"ב), ומהאי טעמא היה נראה לי לומר הטעם דנשים פטורות ממצוה זו, ואין מקיימין אותה כלל, אע"ג דהן מקיימין כל מצות עשה שזמן גרמה, ועיין בשל"ה (שער האותיות אות ק קדושה אות כח) שכתב הטעם, לפי שהן היו הגרם פגם לבנה (1). ולפי זה יש לומר הטעם כפשוטה, כדאיתא בעירובין דף ק' "עשרה קללות נתקללה חוה... עטופה כאבל", לכך אין מקדשין הלבנה.

וכתב שם עוד: "ומהאי טעמא י"ל גם כן, הא דאיתא בש"ס (לעיל צו.) גבי מיכל בת שאול שהניחה תפילין ולא מיחו בידה חכמים, ונדחקו רש"י ותוס' שם דמהיכי תיתי למחות, ולפי זה י"ל, דהא קמ"ל, דלא תימא שיש למחות בידה, כיון שהיא עטופה כאבל לא תניח תפילין, ואע"ג דכל ימי אבילות חוץ מיום ראשון מניחין תפילין, מ"מ מיבעי ליתובי דעתו, כדאיתא ביו"ד סי' שפ"ח, גם בשעת הבכי לא יניח תפילין, ונשים דבשעת התפילה דמעתה מצויה, וגם אינה יודעת ליזהר ביתובי דעתה" (כמ"ש התוס' שם, עי"ש).

ולעיקר שאלתו כתב, "יש לומר דכל זה בנשים שאינה מצווה על קידוש לבנה, כיון שהוא מצוה שזמן גרמה, משא"כ באנשים לבטלם ממצות שנצטוו ודאי דאין לבטלם, וכן פסק בתשובת שער אפרים סי' צ"ה שיש לקדש הלבנה אף בימי אבלו", ועעו"ש.

אכן, לאידך גיסא יש להביא תשובת הגאון רבי יהודה מילר (שו"ת סי' קיא, הובא בשו"ת חכם צבי ליקוטים סי' קמו), וז"ל: "איתא בשו"ת שבות יעקב - דיהיב טעמא לענין שהנשים אין מקדשות הלבנה, הואיל דאיתא בעירובין דף ק' ע"ב דאחת מעשר קללות שנתקללה חוה שצריכה להיות עטופה כאבל, והאריך שם גבי אשה דהוי כאבל בשלשה ימי בכי, ואבל אסור לקדש הלבנה בשלשה ימי אבלות. ולדעתי אין זה טעם לשבח, דא"כ כל מצוות שנוהגות באבל ינהגו גם כן באשה כל ימי חייה, וזה אינו, ולא עלה ולא יעלה על דעת שום בר דעת, ועיקר הטעם הוא כמו דאיתא בספר של"ה שכתב הטעם לפי שהן היו הגרם בפגם של לבנה, והוא טעם נכון".

ובהמשך הפליא לבאר על פי דברי השל"ה הק' מאמר הגמרא בסנהדרין (מב.) בענין נוסח ברכת הלבנה: "אמר ליה רב אחא לרב אשי: במערבא מברכי 'ברוך מחדש חדשים', אמר ליה: האי - נשי דידן נמי מברכי. אלא כדרב יהודה. דאמר רב יהודה: 'ברוך [וכו'] אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קונם פועלי אמת שפעולתן אמת וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהן עתידין להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו ברוך אתה ה' מחדש חדשים'", ע"כ. דהנה, נוסח בני מערבא הוא "ברוך מחדש חדשים" ואין אומרים כל ההמשך, על כן שפיר "א"ל האי נשי דידן נמי מברכינהו", כלומר, כיון דעיקר הטעם שאין הנשים מקדשין הלבנה הוא משום שהם גרמו פגם הלבנה, א"כ אם אומרים בנוסח הברכה מה שאנו אומרים "עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה", ולכן גם הנשים יכולות לברך ברכה זו, מאחר שלא נזכר עדיין שום דבר בפגם הלבנה, ולהכי אמר 'אפילו נשי דידן נמי מברכין', כי פשטא דמילתא הוא, שאותן הנשים שלא היו בפתקא של חוה וודאי יכולין לברך ג"כ ברכת הלבנה בנוסח זה, אלא אפילו 'נשי דידן' דהיו בפתקא של חוה דגרמו בפגם הלבנה, היו יכולות לברך ברכת הלבנה בנוסח זה מאחר שאין מזכירין עדיין שום עסק פגם של הלבנה, ולהכי אמר בש"ס דצריך לברך בנוסח דידן: "ללבנה אמר עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה", ונוסח זה אכן אין הנשים יכולות לומר, מאחר שהם גרמו פגם זה. והוסיף הגאון הנז', שיתכן שממאמר זה הוציא השל"ה הק', שעיקר הטעם שאין הנשים מקדשין הלבנה - אף שהיא מצוה שהזמן גרמא - הוא משום שאינו מן הראוי שתזכיר פגם הלבנה הואיל והן היו עיקר הגרם בפגם הלבנה.

עוד הוסיף לבאר בענין זה לגבי נשים בברכת החמה, וז"ל: "על ידי זה חדשתי דין חדש לענין שמקדשין את החמה ביום ד' ניסן מכ"ח שנים לכ"ח שנים בפעם אחת, הואיל דנתלו המאורות באותה שעה, והודה לי הגאון חכם צבי זצ"ל וכתב לי שעל ידי זה צווה לזוגתו הרבנית שתקדש החמה עם כל ישראל בזמן שניתלו המאורות, דבזה הברכה לא נזכר שום דבר בפגם הלבנה".

(1) ז"ל השל"ה: "אחר כך (-אחרי קידוש לבנה אומרים) קדיש דרבנן, ומה מאוד טוב ויפה הענין, כי לעתיד ילך פגם הלבנה ותהיה אור הלבנה כאור החמה, ואז יתגדל ויתקדש שמיה רבא כו', ויהיה השם שלם והכסא שלם כנודע ליודעי חן. אשר נראה בעיני שמטעם זה מתרחקים הנשים ממצוה זו, אע"פ שמקיימין הרבה מצות עשה שהזמ"ג, כגון שופר ולולב, ולא ראינו מעולם נשים מקיימות קידוש הלבנה, אף שהן נזהרות בכל התפלות, מפני שפגם הלבנה גרמה האשה הראשונה דהיינו חטא חוה, ומתרחקים מפני הבושה, אע"פ שמצאו להם תיקון אחר כך, שנתקנו בעגל שלא חטאו ולא שמעו להנחש הקדמון שהוא השטן הוא היצה"ר, ועל כן ניתן ראש חודש להנשים שיהו משמרות אותו יותר מהאנשים, וכדאיתא בפרקי ר' אליעזר (פרק מד) והובא בטור או"ח סימן תי"ז, מ"מ האשה היא סיבה ראשונה שבא המסית לעולם, ואח"כ החזיקו אותו האנשים בעגל, ועדיין לא נטהרנו, ולפעמים פגום ולפעמים מלא".