הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"שמע מינה"

פסחים ב ע"ב

אלמא אור אורתא הוא! שמע מינה. מיתיבי: מאימתי ארבעה עשר אסור בעשיית מלאכה?

1.
הגמרא מסכמת - "שמע מינה" - שבאמת משמעות אור היא "אורתא"=לילה, וכשיטת רב יהודה.

2.
אחר כך הגמרא ממשיכה "מיתיבי" ומקשה שוב על רב הונא, ונשאלת השאלה הרי כבר הגמרא הגיע למסקנה כרב יהודה.

3.
ראה ב"מתיבתא", הערה טז, שיש ענין להוכיח ממקומות נוספים כרב יהודה כי בסוגייתנו מדובר בהוצאת המילה "אור" - יום - מפשוטה ולפרשה כ"לילה".

4.
ועדיין קצת קשה, שהרי פעמים רבות בש"ס מכריעים הלכות מיוחדות על סמך מקור תנאי אחד, ולא מרבים בהוכחות.

5.
אלא אולי מדובר על קושיות ותרוצים שנאמרו בבתי מדרש שונים ו"עורך הגמרא" ליקט את כל הקושיות וקיבצם בסוגייתנו.
ראה גם ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד יב.

6.
ומדוע עשה זאת? כדי להבהיר את אותן משניות וברייתות גם לפי רב הונא וגם לפי רב יהודה.

7.
ועדיין קשה, וכי בשאר הסוגיות בש"ס לא קרה שעורך הגמרא השמיט כפילויות?

8.
אלא כנראה שהעניין הוא שמדובר בתחילת מסכת, וכנראה כל הדיון בדפים הראשונים שובץ בגמרא על ידי דורות מאוחרים כמו הסבוראים, והם היו נוהגים באמת לכנס חומר מגוון ממקורות שונים.

9.
גם בסוף עמוד ב מופיעה דוגמה דומה:

... אלמא: אור אורתא הוא! שמע מינה. מיתיבי...

תחילה הגמרא קובעת "שמע מינה" – כמו רב יהודה, ומייד מתחילה "מיתיבי" – על רב הונא, אבל הרי כבר נקבע כרב יהודה. ולכן גם כאן נסביר כפי שאמרנו לעיל.

10.
וכאן המקום לברר מי כתב את הביטוי "שמע מינה" [נעסוק בדבר גם בדף הבא]. אם בכל בית מדרש בפני עצמו אמרו "שמע מינה" הרי שיותר מובן מדוע הגמרא מביאה קושיה/הוכחה נוספת מבית מדרש אחר. אבל אם "עורך הגמרא" הוא זה שכתב את הביטוי "שמע מינה" ללמדנו שזו הכרעתו הרי שכל השאלות לעיל נשארות בקושיה.

11.
אלא כנראה: הביטוי "שמע מינה" נאמר בלימוד הנקודתי – בבית מדרש מסויים, או בתקופה מסויימת. ואילו הביטוי הכפול [בדף הבא] של "שמע מינה... שמע מינה" הוא מסקנה של "עורך הגמרא".

12.
הערה כללית: יש להבחין הרבה פעמים בין "עורך הגמרא" שהוא מי שערך וסיכם סוגיה מסויימת, ובין מי שערך את כל הש"ס וקישר/חיבר ביו כל סוגיותיו.