דיוק וחידוש ברש"י
מסכת עירובין דף קה
עמוד א
רש"י ד"ה ויבאו הכהנים פנימי בית ה' בהיכל ויוציאו הטומאה. ע''ז ותקרובתיה שהן מטמאין באהל:
רש"י מביא גם את תחילת הפסוק ומפרש לכאורה רק את המילה הטומאה, ודי היה לו לכתוב רק את המילה הטומאה או ויוציאו הטומאה, וכן רש"י מביא טומאת אהל ולמעשה ע"ז מטמאה בכל עניני טומאה גם במגע ובמשא ומדוע כתב את סוג טומאה זו בלבד ולמה היה צריך לכתוב איזו טומאה די היה לו לומר שמטמאין, ועוד בהמשך הגמרא בהסבר הפסוק שהלוים לוקחים מהעזרה לחוץ הרי שם נטמאים לכאורה במגע כי לעזרה אין גג,
ואפשר דלכך רמז רש"י שהרי הכהנים סתם אינם יכולים להיכנס לאולם אלא לעבודה ואז הם יטמאו ממילא בטומאת אהל גם ללא שיוציאו ולכן התירו להם מיד להיכנס כדי לא להשהות את הטומאה, משא"כ בעזרה הם לא נטמאין ממילא ולכן עדיף בלויים.
רקועין. טסין של זהב שמחפין בהן בית קדשי הקדשים מתוכו:
בגמרא איתא כהנים בעלי מומין נכנסין בין האולם ולמזבח לעשות ריקועי פחים – מקום זה הוא ההיכל ומדוע רש"י כותב קדש הקדשים מתוכו וצ"ע.
הדרך עלך המוצא תפילין שהוא אות וקשר לבורא עולם ודינם תלוי בקשר - וסליקא לן מדין קשר נימת הכינור ומהרש"י שמסתיים בקשר של קיימא והוא סימן ואות לבאות - לסיים את מסכת עירובין מדיני שבת שהוא ג"כ אות וקשר - בהדרך עלן נתברך בקשר של קיימא לתורה ולנותנה - מכאן נלך לדיני שאר האותות והקשרים הנמצאים במועדים - וניזיל ונפתח בדיני הפסח
