חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר
פסחים ב-ח
1. באיזה עניין נזכר:
א. הרי אררט (ברש"י)?
2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. התלמיד, שבעקבות אופן התבטאות מסוים, הכיר בו רבו שיגיע במהירות להוראה?
ב. שביוזמה מסוימת שנקט שימש מעין... מפעיל תיאטרון בובות?
3. מה המשותף ל:
א. פול, זית, זנב הלטאה?
ב. סנדל, יום אחד, שעה אחת?
ג. הכרתת זרעו של עשו, בניין בית המקדש, שמו של משיח?
ד. בור ברשות הרבים, חמץ משש שעות ולמעלה?
4. השלם:
א. "אין ......... ו............. בתורה".
ב. ".............. ............ אינן ניזוקין ... בהליכתן ו... בחזירתן".
5. שונות:
א. 13-5=8. מה למשוואה זו ולענייננו?
ב. "... שלחו ליה לרבי יהודה בן בתירא שלם לך ר' יהודה בן בתירא דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים" (ג: 4 לפני ההתרחבות): מה פשר ההתנסחות המרומזת הזאת – וכי לא יכלו לדווח לו בשפה ברורה וחד-משמעית את תוצאות יוזמתו המחוכמת?
ג. מהי עמדת הגמרא בנוגע לבני אדם הנהנים לספר סיפורי צרות ("כתבנו לענייני צרות")?
ד. אלו שני מוקדי משיכה אינם קיימים בירושלים ועל שום מה?
6. לשון נופל על לשון:
6.1. להלן מילים השגורות בשפת היום–יום. אלו הן המילים בלשון חכמים הזהות להן במשמעותן? האות בסוגריים מרמזת לאות הראשונה בתשובה.
א. האם (מ)
ב. תרנגול (ג)
ג. הקב"ה, ביהמ"ק (ג)
ד. מחסן (מ)
ה. קנייה (מ)
ו. התרשל (פ)
6.2. להלן מילים בעברית. אילו הן מקבילותיהן בארמית התלמודית? האות בסוגריים מרמזת לאות הראשונה בתשובה.
א. בוקר (צ)
ב. האיר (נ)
ג. מהטוב ביותר (מ)
ד.הרג (ק)
ה. מת (נ)
ו. עוגה (ג)
ז. לחם (נ)
6.3. להלן מילים בארמית תלמודית. אילו הן מקבילותיהן בעברית? האות בסוגריים מרמזת לאות הראשונה בתשובה.
א. אלמא (ל)
ב. לייט (ק)
ג. רעוא (ר)
ד. נפישין (ר)
ה. חמירא (ח)
ו.עידן (ז)
תשובות
1. באיזה עניין נזכר:
א. "המקדש משש שעות ולמעלה אפילו בחיטי קורדניתא (רש"י: הצומחים בהרי אררט קשין הם מאד) אין חוששין לקידושין", ז. 4 למעלה.
2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. בעקבות עקיפת מילה מגונה ע"י רבן יוחנן בן זכאי (ולגירסה אחרת: רבי יוחנן), ניבא רבו: "מובטח אני בזה שמורה הוראה בישראל, ולא היה ימים מועטים עד שהורה הוראה בישראל", ג: באמצע העמוד.
ב. המדובר ברבי יהודה בן בתירא, שבמעין שלט רחוק הפעיל את ההוא ארמאה, ביעצו לו בנציבין לתבוע את האליה של קורבן פסח בירושלים, ובכך גרם להפללתו, ג: בשליש התחתון.
3. מה המשותף ל:
א. שלושתם הם רכיבים, שהוזכרו בדברי שלושה כוהנים שהשתמשו בהם לתאר את גודל מנת לחם הפנים שהייתה מנת חלקם. השלישי, שנקט דימוי בלתי טהור, נבדק ונמצא בו שמץ פסול, ג: מתחת לאמצע.
ב. "... שמע מינה תלת ש"מ אבל אסור בנעילת הסנדל, ושמע מינה שמועה רחוקה אינה נוהגת אלא יום אחד ושמע מינה מקצת היום ככולו", ד. 5 למעלה.
ג. "בשכר שלשה ראשון זכו לשלשה ראשון להכרית זרעו של עשו לבנין בית המקדש ולשמו של משיח", ה. בשליש התחתון.
ד. "שני דברים אינן ברשותו של אדם ועשאן הכתוב כאילו ברשותו", ו: 5 למטה.
4. השלם:
א. "אין מוקדם ומאוחר בתורה", ו: באמצע העמוד.
ב. "שלוחי מצוה אינן ניזוקין לא בהליכתן ולא בחזירתן", ח:1 אחרי ההתרחבות.
5. שונות:
א. "שהרי עקם הכתוב שמונה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנאמר מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה" (ג. בשליש התחתון): מספר האותיות של שלוש המילים האחרונות המובלטות הוא 13, ואילו המילה "הטמאה", שלא נכתבה, מכילה 5 אותיות.
ב. שמא נקטו אנשי ירושלים שפת רמזים, כדי לא להפליל את רבי יהודה בעיני הכובש הזר, שמן הסתם לא אצל לכבושים תחתיו סמכויות שיפוט של הוצאה להורג.
ג. "רב כהנא חלש שדרוה לרבנן לר' יהושע בריה דרב אידי... אמרו ליה נח נפשיה אמר להו אנא לא קאמינא ומוציא דבה הוא כסיל", ג: 2 לפני ההתרחבות.
ד. פירות גינוסר וחמי טבריא, "כדי שלא יהו עולי רגלים אומרים אלמלא לא עלינו אלא לאכול פירות גינוסר (וכיו"ב באשר לחמי טבריא) בירושלים דיינו נמצאת עלייה שלא לשמה", ח: מתחת לאמצע העמוד.
6. לשון נופל על לשון:
6.1. המילים בלשון חכמים:
א. מי, ב. 5 אחרי גמ'.
ב. גבר, ב: 2 מתחת להתרחבות.
ג. גבוה, ג: 7 לפני ההתרחבות.
ד. מגורה, ד: 3 למעלה.
ה. מקח
ו. פשע, ו: שורה אחרונה.
6.2. המקבילות בארמית:
א. צפרא, ב. 6 אחרי גמ'.
ב. נהר, ב. 6 אחרי גמ'.
ג. משופרא דשופרא.
ד. קטל.
ה. נח נפשיה.
ו. גלוסקא, ו: 8 למטה.
ז. נהמא, ז. 3 אחרי ההתרחבות.
6.3. המקבילות בעברית:
א. לכן, ב. 4 אחרי גמ'.
ב. קילל, ב: 9 למעלה.
ג. רצון, ב: 10 למעלה.
ד. רבים, ג: 9 למעלה.
ה. חמץ.
ו. זמן.
המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]
