הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הלכה כבית הלל - תמיד?
פסחים כ ע"ב
ותקלה עצמה תנאי היא, דתניא: חבית של יין של תרומה שנטמאת, בית שמאי אומרים: תשפך חבל, ובית הלל אומרים: תעשה זילוף. אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי: אני אכריע, בשדה - תשפך חבל, בבית - תעשה זילוף. איכא דאמרי: בחדש - תשפך חבל, בישן - תעשה זילוף. אמרו לו:
אין הכרעת שלישית מכרעת.
1.
בסוגייתנו מובאת מחלוקת בין בית הלל לבית שמאי, והגמרא טוענת שבית הלל לא חוששים לתקלה [שיבוא לשתות היין שנטמא] ובית שמאי חוששים לתקלה, ולכן לפי בית הלל "תעשה זילוף".
2.
רמב"ם הלכות תרומות פרק יב הלכה יב:
פת תרומה שנטמאת משליכה לבין העצים עד שישרפנה, וכן שמן שנטמא נותנו בכלי מאוס עד שידליק כדי שלא יהיה תקלה לאחרים ויאכלוהו, וחיטים שנטמאו שולקן ומניחן בכלי מאוס כדי שלא יהיו ראויין לאכילה ואח"כ יסיק בהן תנור וכירים, ומשקין שאין ראויין להדלקה שנטמאו כגון היין קוברין אותן.
מהרמב"ם משמע שכן חוששים לתקלה – כדעת בית שמאי.
3.
כסף משנה הלכות תרומות פרק יב הלכה יב:
ומ"ש ומשקין שאין ראויים להדלקה שנטמאו וכו'. בסוף תמורה (דף ל"ג:) תנן את שדרכו לשרוף ישרף לקבור יקבר ופירש כגון היין שניטמא קוברים אותו
ונראה מדבריו שאין מזלפין בו
ואף על גב דבפרק קמא דפסחים ופרק הגוזל תניא דב"ה ס"ל תיעשה זילוף
כתב הר"י קורקוס ז"ל דלא קיימא לן הכי
גם הר"י קורקוס מציין שהרמב"ם לא פוסק כבית הלל !
4.
המשך דבריו:
משום דהתם אמרינן דטעמא דב"ה משום דלא חייש לתקלה ואילו אנן אשכחן בכמה דוכתי דחיישינן לתקלה בפ"ק דשבת גבי י"ח דבר ובפרק כל שעה:
הנימוק לרמב"ם שלא פוסק כבית הלל הוא שבאופן כללי בש"ס הכלל הוא שכן חוששים לתקלה!
5.
ויש לשאול: הרי בכל זאת הכלל בידינו הוא, שהלכה כבית הלל נגד בית שמאי !
6.
ויש לומר:
6.1
הוא מתכוון אולי, שהגמרא - "סתמא דגמרא" - רשאית לפסוק בניגוד לכללי הפסיקה שבין התנאים!
6.2
אולי הוא מתכוון לכך שעוד תנאים נחלקו בדבר ורובם סוברים שכן חוששים לתקלה, ולכן במקרה כזה אין הלכה כבית הלל, כלומר אין הלכה כבית הלל [שנחשבים כ"יחיד"] נגד רבים!
6.3
ונראה אולי לחדד: יתכן שבזמן שנקבע הלכה כבית הלל אמנם כך היה, אבל בתקופת התנאים האחרונים היו הם רשאים לחלוק.
6.4
ואולי אין הכרח שהכלל של הלכה כבית הלל תקף בגזירות אלא רק בהלכות!
וראה גם:
ערוך השולחן יורה דעה הלכות טריפות סימן נז:
דבעיקר חשש תקלה יש כמה פלוגתות בש"ס [ואף על גב דלבית הלל לא חיישינן לתקלה ספ"ק דפסחים מ"מ הרמב"ם פי"ב מתרומות הל' י"ב פסק דחיישינן ע"ש
ולא חש לדבית הלל מפני כמה סוגיות וע"ש בכ"מ ודו"ק]:
7.
אמנם יש אחרונים שחולקים ומחלקים בין הגזירה בסוגייתנו לבין הגזירות המובאות שבהם נפסק כבית שמאי - שכן חוששים - ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד שעד.
8.
ועוד, שם, שהר"ח באמת פוסק כבית הלל בסוגייתנו. ואילו הגר"א פוסק כדעה השלישית בסוגייתנו למרות שהגמרא - בעמוד הבא - דחתה דעה זאת!
