סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

אימתי אסור ליהנות מן העוה"ז בלא ברכה

פסחים נג ע"ב


א"ר יהודה אמר שמואל אין מברכין על האור אלא במוצ"ש וכו'. וכ' תוס' בזה"ל, הקשה הר"ר יוסף למה אין מברכין בכל שעה שנהנה ממנו, דאסור ליהנות מן העוה"ז בלא ברכה, ותירץ דה"מ כשגופו נהנה אבל שאר הנאה לא וכו', עכ"ל ע"ש.

והנה יעוי' בפ"ו דברכות (מג:) דכ' א"ר זוטרא בר טוביה אמר רב מנין שמברכים על הריח שנא' כל הנשמה וגו' איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו הוי אומר זה הריח. ולכאו' יל"ע מהי קו' רב "מנין" שמברכים על הריח, הא להדיא תנינא לעיל שם ברפ"ו דאסור להנות מהעוה"ז וכו', וא"כ ע"כ דצריך "לברך" לפני שנהנה מן הריח, ודומיא דכל "הנאה" מן העוה"ז שאסורה בלי ברכה. אולם לפי"ד התוס' הכא אתי שפיר, שכן במקום שאין הגוף נהנה אין מקור לחיוב ברכה ע"ז שכן אין לסברא הנ"ל, וזהו דמק' הגמ' מנין שמברכים על הריח, דהוי דבר שאין הגוף נהנה ממנו כדכ' בגמ' וא"כ אין לסברא הנ"ל, ולכן צריך מקור מיוחד לחיוב ברכה על ה"ריח", דדוקא כשהגוף נהנה איכא לסברא הנ"ל דאסור להנות וכו' ולא כן כשה"נשמה" נהנית ממנו דבכה"ג לא חייבו חז"ל לברך "ברכת הנהנין", ודו"ק.

ועוד י"ל דדוקא כשלוקח לעצמו הוא דאיכא לסברא הנ"ל ובכה"ג תיקנו חז"ל לברך ולא כן כשאינו לוקח לעצמו כלום וכגון כשמריח בשמים או שנהנה מן האור דלא לוקח לעצמו כלום דבכה"ג ליכא לסברא הנ"ל, דהא כ' בגמ' שם ברפ"ו דכל הנהנה בלא ברכה כאילו גזל לקב"ה ולכנסת ישראל יעו"ש, וא"כ זה שייך דוקא כשלוקח לעצמו משהו מהעוה"ז וכגון שאכל או שתה שכילהו מהעוה"ז דדוקא בכה"ג איכא לסברא שאסור להנות בלי ברכה כיון שמכלה הדבר לגמרי, ומשא"כ בהרחת בשמים והנאה מאור דלא מכלהו כלל א"כ אע"פ שנהנה מזה מ"מ לא חייבו בכה"ג ברכה, ולכן צריך מקור מיוחד לחיוב ברכה על ה"ריח", וכן ה"ט שלא מברכים תמיד על ה"אור", ודו"ק.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר