פורטל הדף היומי > להרחיב > לבלב מטפס - "הוא פול הלבן" (פסחים נב ע"ב)

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו

הוא גירוע, הוא פול הלבן – לבלב מטפס

"מתקיף לה רב שימי מנהרדעא: ומי פליגי רבנן עליה דרבי יוסי בשאר אילנות? והא תנן: מאימתי אין קוצצין את האילנות בשביעית? בית שמאי אומרים: כל האילנות משיוציאו. ובית הלל אומרים: החרובין משישרשרו, והגפנים משיגריעו, והזיתים משיניצו, ושאר כל האילנות משיוציאו. ואמר רב אסי: הוא בוסר, הוא גירוע, הוא פול הלבן. פול הלבן סלקא דעתך? אלא אימא: שיעורו כפול הלבן. ומאן שמעת ליה דאמר: בוסר אין, סמדר לא, רבנן. וקתני: שאר כל האילנות משיוציאו. אלא רבי אילעאי בדניסחני קץ" (פסחים, נב ע"ב).

פירוש: מַתְקִיף לָהּ [מקשה על כך] רַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא: וּמִי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ [והאם חלוקים חכמים עליו] על ר' יוֹסֵי אף בִּשְׁאָר אִילָנוֹת שלא נחלקו על ר' יוסי בגפנים בלבד. וְהָא תְּנַן [והרי שנינו במשנה]: מֵאֵימָתַי אֵין קוֹצְצִים אֶת הָאִילָנוֹת בַּשְּׁבִיעִי (בשנה השביעית) ולא יבואו לידי הפסד? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כָּל הָאִילָנוֹת מִשֶּׁיוֹצִיאוּ פרי כל שהוא, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יש לחלק: הֶחָרוּבִין זמנן מִשֶּׁיְּשַׁרְשְׁרוּ משנראות בפרי החרוב בליטות קטנות כעין שרשרת, וְהַגְּפָנִים מִשֶּׁיַגְרִיעוּ שיגדלו מעט, וְהַזֵּיתִים מִשֶּׁיָנֵיצוּ ותיראה מקצת דמות הפרי מהם, וּשְׁאָר כָּל הָאִילָנוֹת מִשֶּׁיוֹצִיאוּ תחילת פרי. וְאָמַר רַב אַסִי: הוּא שיעור בּוֹסֶר, הוּא גֵּירוּעַ, הוּא פּוֹל הַלָּבָן, ותחילה תוהים על הלשון: פּוֹל הַלָּבָן סָלְקָא דַּעֲתָךְ [עולה על דעתך] וכי מה לפול הלבן על הגפנים?! אֶלָּא אֵימָא [אמור, ותקן]: שִׁיעוּרוֹ כְּפוֹל הַלָּבָן. וּמַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ [ומי שמעת אותו] שאָמַר בּוֹסֶר אִין [כן] נחשב כפרי, סְמָדַר לֹא, הלוא הם רַבָּנַן [חכמים] ולא ר' יוסי, וְקָתָנֵי [ושנו] אף הם שְׁאָר כָּל הָאִילָנוֹת מִשֶּׁיּוֹצִיאוּ. משמע שבדקלים גם תמרי הבוסר דקלים הם! אֶלָּא חוזרים אנו מהתירוץ הקודם ואומרים כי ר' אֶילְעַאי בִּדְנִיסְחָנֵי קַץ [בתמרים גרועים קצץ], שתמרים אלה לעולם אינם מתבשלים על העץ ואין להם תקנה אלא בהבחלה בקרקע בלבד, ומשום כך אינו עובר כשקוצצם (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: לבלב מטפס שם באנגלית: Hyacinth Bean שם מדעי: Lablab purpureus

שם נרדף במקורות: פול הלבן

הנושא המרכזי: לזיהוי פול הלבן

תקציר: תקציר: זהות הפול הלבן מעורפלת אולי גם משום שהוא שייך לקבוצת קטניות מגוונת מבחינת הרכב המינים הכלולים בה והתאמתם לגידול באזורים שונים. העובדה שבאזורים שונים גידלו מינים קרובים ודומים עשוייה היתה לגרום למעבר שמות בין המינים. ככלל ניתן לשער שהפול הלבן קרוב לשעועית (לכן אינם אסורים בהרכבה) אך אינם מין זהה בעל מופעים שונים ולכן חידשה המשנה שהם אינם כלאים זה בזה. בין המפרשים ניתן למצוא שתי שיטות עיקריות לזיהוי הפול הלבן שאינן סותרות בהכרח זו את זו. קבוצת מפרשים אחת מתרגמת את השם פול הלבן באופן מילולי לשפה המקומית (אולי משום שהיה ברור להם מה שם זה מייצג) ובקבוצה השנייה נמצאים המזהים את הפול הלבן כאחד מזני המין לוביה תרבותית (Vigna unguiculata - לובית אפונת הבקר) שמוכרים בה היום ארבעה תת מינים. ייתכן, אם כן, שאכן הפול הלבן הוא תת מין של לוביה שצבע קליפת הזרע שלו, בהיותו יבש, הוא לבן (עם נקודה שחורה אופיינית) הנקרא היום שעועית העין השחורה (תמונות 1-2). שיטת זיהוי יוצאת דופן מובאת על ידי י. פליקס המזהה את הפול הלבן עם מין הקטנית לבלב מטפס הקרוב אף הוא לסוג לוביה (תמונות 3-4).

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

פול הלבן – פול בצבע לבן

את העדות הראשונה למאמץ לזהות את הפול הלבן אנו מוצאים בירושלמי (כלאים, פ"א כז טור א /ה"א): "... ופול הלבן והשעועית אינן כלאים זה בזה... כתיב על כותלא דרבי הלל בי רבי אלס: פילה פישונה גילבונה מילותה סרפוונה פסילתה. כיני מתניתא הלבן והשעועית. אמר רבי יונה: למה נקרא שמה שעועית שהיא משעשעת את הלב ומהלכת את בני מעיים". הגר"א פירש בשנות אליהו שהשם פול מתייחס הן ל"לבן" והן ל"שעועית" ושניהם נקראים "פול". על פי הירושלמי פירוש השם פול הלבן הוא סרפוונה. משמעות שם זה לא ידועה מה גם שקיימות גרסאות רבות לאופן כתיבתו (ספרווא, מרפווא, מרשיא, שרפוה, כרפווא). ייתכן ובערוך (ערך "פול") מופיע רמז למשמעות סרפוונה: "... לשון יוון אספרון הלבן פי' פול פאב"א ... פול לבן פאב"א בלנק"א וכו'". פאב"א הוא שמו הלטיני של הפול ואילו בלנק"א הוא לבן, למשל, בספרדית (blanco), צרפתית (blanc) ואיטלקית (bianco). הריבמ"ץ (כלאים, פ"א מ"א) מפרש: "פול לבן פבא בלקא, ובלשון יון פסולי". הפסולי (phaselos) הוא מין של לוביה (Vigna sinensis) או לבלב מטפס. משמעות השם phaselos בלטינית היא גם סירה מטיפוס קאנו בגלל דמיונה לתרמיל של לוביה. הרמב"ם בפיהמ"ש (כלאים, שם): "ופול הלבן - אלפול אלאביץ'" כאשר גם כאן הפירוש מילולי בלבד.

לוביה

רבי נתן אב הישיבה פירש (כלאים) "אלוביא" שהיא לוביה תרבותית או בפי החקלאים לובית אפונת הבקר (Vigna unguiculata, syn. Vigna sinensis). כך מצאנו גם בפירושו השני של הריבמ"ץ (לעיל). רבי בנימין מוספיא כתב במוסף הערוך (ערך "פול"): "לפי דעתי פול הלבן הוא מין קטנית כפול וצורתו ככוליא והוא לבן ויש גם שהוא אדום (השעועית הוא מין פול לבן אבל הוא מצוייר בגונים משונים ונקרא בירושלמי פסילתא כי היונים והרומיים קוראים לפול הלבן פסילוס והוא והוא מהלכת את בני מעים ופישון שם קטנית בלשון יוני ורומיי עגול)". התיאור של צורת כליה וגווני הלבן אדום מתאימים לזיהוי זה.


תמונה 1. לוביה צילם: HeraldDesa		תמונה 2. שעועית העין השחורה צילם: Toby Hudson

לבלב מטפס

י. פליקס מזהה את הפול הלבן כמין הקטנית לבלב מטפס. במין זה שני זנים: בעל פרחים ארגמניים וזרעים שחורים ובעל פרחים לבנים וזרעים לבנים ומכאן השם פול הלבן. הזרע קטן, שטוח ומאורך באורך עד 8 מ"מ. בהלכה שימש פול הלבן להערכת הגודל של ענבי בוסר הנאסרים משום כלאים: "... תבואתו שהיא נוטה תחת הגפן וכן בירק מחזיר ואינו מקדש. מאימתי תבואה מתקדשת משתשריש וענבים משיעשו כפול הלבן וכו'". גודל זה מופיע גם בסוגייתנו כגודל הקובע לאיסור קציצת אילנות בשביעית. הענפים הרכים שנקראו תמרות נאכלו לאחר ששלקו אותם: "רשב"ג אומר תמרות של תלתן ושל חרדל ושל פול הלבן חייבות במעשר וכו'" (מעשרות, פ"ד מ"ו).

י. פליקס הציע לזהות את הפול הלבן כמין השייך לסוג שונה מהסוג לוביה בניגוד לדעתו של ע. לעף שסבר שפול הלבן ושעועית הם זנים שונים במין לוביה תרבותית. לדעת פליקס לא ייתכן שהמשנה בכלאים היתה טורחת להתיר בהכלאה שני זנים במין משותף שהרי הם כמו חיטה לבנה וחיטה שחמתית שאין ספק שהם מותרים זה בזה. הוא סבור שהשעועית זהה ללובית הנילוס (לוביה מצרית) הגדלה בר בבתי גידול לחים בארץ(1). לעף הטיל ספק אם גידלו את מין זה בתקופת המשנה אך לדעת פליקס העובדה שלובית הנילוס גדלה בר בארץ מוכיחה שגידולה קדום. לדעתו שמה הערבי של לובית הנילוס הוא מאש ולמין זה התכוונו רבי נתן אב הישיבה והרמב"ם שזיהו ספיר כ"מאש". הערבים גידלו את לובית הנילוס (או אולי זן שתורבת ממנו) באזור החולה ויש שגידלו אותה כצמח מספוא קיצי גם במשק היהודי. פליקס דוחה את הצעתם של הערוך והריבמ"ץ שזיהו את השעועית עם "ביצי" כלומר בקיה (Vicia) משום שהבקיה היא גידול חורף ואילו הפול הלבן – לבלב מטפס או מין לוביה - הם גידולי קיץ ואם כן מיותר להתירם בזריעה יחד.


תמונה 3. לבלב מטפס צילם: Meneerke bloem		תמונה 4. לבלב מטפס - זרעים צילם: Photo/©: Rik Schuiling /


תמונה 5. לוביה מצרית (לובית הנילוס)		תמונה 6. לוביה מצרית

(1) פליקס העיר שהעדיף להשתמש בשם לובית הנילוס כשמה הלטיני (Vigna nilotica) ולא בשם העברי המקובל לוביה מצרית על מנת למנוע בלבול עם הפול המצרי.

רשימת מקורות:

ח. צ. אלבוים, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן תשס"ח, (עמ' 116-118).
י. פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה (עמ' 119).
י. פליקס, כלאי זרעים והרכבה, תל אביב תשכ"ז, (עמ' 40-42).

לעיון נוסף:

זהר עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים (92-95).
באתר "צמח השדה": "לוביה מצרית".
בפורטל הדף היומי: "פול המצרי שזרעו לזרע".

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

לראש העמוד שליחה לחבר הדפסה הוספה למועדפים