|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
הוא גירוע, הוא פול הלבן – לבלב מטפס
"מתקיף לה רב שימי מנהרדעא: ומי פליגי רבנן עליה דרבי יוסי בשאר אילנות? והא תנן: מאימתי אין קוצצין את האילנות בשביעית? בית שמאי אומרים: כל האילנות משיוציאו. ובית הלל אומרים: החרובין משישרשרו, והגפנים משיגריעו, והזיתים משיניצו, ושאר כל האילנות משיוציאו. ואמר רב אסי: הוא בוסר, הוא גירוע, הוא פול הלבן. פול הלבן סלקא דעתך? אלא אימא: שיעורו כפול הלבן" (פסחים, נב ע"ב).
פירוש: מַתְקִיף לָהּ [מקשה על כך] רַב שִׁימִי מִנְּהַרְדְּעָא: וּמִי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ [והאם חלוקים חכמים עליו] על ר' יוֹסֵי אף בִּשְׁאָר אִילָנוֹת שלא נחלקו על ר' יוסי בגפנים בלבד. וְהָא תְּנַן [והרי שנינו במשנה]: מֵאֵימָתַי אֵין קוֹצְצִים אֶת הָאִילָנוֹת בַּשְּׁבִיעִי (בשנה השביעית) ולא יבואו לידי הפסד? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כָּל הָאִילָנוֹת מִשֶּׁיוֹצִיאוּ פרי כל שהוא, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יש לחלק: הֶחָרוּבִין זמנן מִשֶּׁיְּשַׁרְשְׁרוּ משנראות בפרי החרוב בליטות קטנות כעין שרשרת, וְהַגְּפָנִים מִשֶּׁיַגְרִיעוּ שיגדלו מעט, וְהַזֵּיתִים מִשֶּׁיָנֵיצוּ ותיראה מקצת דמות הפרי מהם, וּשְׁאָר כָּל הָאִילָנוֹת מִשֶּׁיוֹצִיאוּ תחילת פרי. וְאָמַר רַב אַסִי: הוּא שיעור בּוֹסֶר, הוּא גֵּירוּעַ, הוּא פּוֹל הַלָּבָן, ותחילה תוהים על הלשון: פּוֹל הַלָּבָן סָלְקָא דַּעֲתָךְ [עולה על דעתך] וכי מה לפול הלבן על הגפנים?! אֶלָּא אֵימָא [אמור, ותקן]: שִׁיעוּרוֹ כְּפוֹל הַלָּבָן (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
הפול הלבן מוזכר בספרות חז"ל בכמה הקשרים הלכתיים. במשנה בכלאים (פ"א מ"א) נאמר: "... הפול והספיר, הפורקדן והטופח ופול הלבן והשעועים אינם כלאים זה בזה". באיזכורים נוספים הפול הלבן משמש כקנה מידה להערכת הגודל המינימלי שבו יש לענבים מעמד פרי מתפתח. לגבי כלאים נאמר: "... מאימתי תבואה מתקדשת משתשריש, וענבים משיעשו כפול הלבן תבואה שיבשה כל צרכה וענבים שבשלו כל צרכן אין מתקדשות" (כלאים, פ"ז מ"ז). מפרש רע"ב: "ענבים משיעשו כפול הלבן - שאם זרע תבואה או ירק בכרם שלא הגיעו ענביו להיות כפול הלבן ועקר הזרע קודם שיגיעו הענבים להיות כפול הלבן הרי זה לא קדש וכו'". גודל זה מופיע גם כגודל הקובע לאיסור קציצת גפנים בשביעית: "... ואמר רב אסי: הוא בוסר, הוא גרוע, הוא פול הלבן. פול הלבן סלקא דעתך? אלא אימא: שיעורו כפול הלבן" (ברכות, לו ע"ב). לאור העובדה שזהויו של הפול הלבן אינו ברור, ואף קיימת שונות רבה בין המינים השונים המוצעים לזיהויו, לא ניתן לקבוע את גדלו. באופן כללי ניתן להעריך שקטרו הוא בין 5 ל - 13 מ"מ, כקטרם הממוצע של מיני השעועית והלוביה השונים. קוטרה של שעועית העין השחורה הוא 8 מ"מ. לכאורה ניתן היה להציע לנקוט בשיטה הפוכה ולהעריך את גודל הפול הלבן על פי השוואה לענבים שיש בהם חרצנים ("והגפנים משיגריעו"). ב"שיטה מקובצת" (ברכות, לו ע"ב) למשל אנו מוצאים: "והגפנים משיגריעו. פירוש שיש גרעינים בתוך הגרגיר וכו'". אמנם לא קשה לזהות את גודל ענבים בשלב בו מתפתחים החרצנים אך עדיין עומדת במקומה השאלה מהו גודל זן הענבים שאליו התייחסו חז"ל. פול הלבן – פול בצבע לבן
את העדות הראשונה למאמץ לזהות את הפול הלבן אנו מוצאים בירושלמי (כלאים, פ"א כז טור א /ה"א): "... ופול הלבן והשעועית אינן כלאים זה בזה... כתיב על כותלא דרבי הלל בי רבי אלס: פילה פישונה גילבונה מילותה סרפוונה פסילתה. כיני מתניתא הלבן והשעועית. אמר רבי יונה: למה נקרא שמה שעועית שהיא משעשעת את הלב ומהלכת את בני מעיים". הגר"א פירש בשנות אליהו שהשם פול מתייחס הן ל"לבן" והן ל"שעועית" ושניהם נקראים "פול". על פי הירושלמי פירוש השם פול הלבן הוא סרפוונה. משמעות שם זה לא ידועה מה גם שקיימות גרסאות רבות לאופן כתיבתו (ספרווא, מרפווא, מרשיא, שרפוה, כרפווא). ייתכן ובערוך (ערך "פול") מופיע רמז למשמעות סרפוונה: "... לשון יוון אספרון הלבן פי' פול פאב"א ... פול לבן פאב"א בלנק"א וכו'". פאב"א הוא שמו הלטיני של הפול ואילו בלנק"א הוא לבן, למשל, בספרדית (blanco), צרפתית (blanc) ואיטלקית (bianco). הריבמ"ץ (כלאים, פ"א מ"א) מפרש: "פול לבן פבא בלקא, ובלשון יון פסולי". הפסולי (phaselos) הוא מין של לוביה (Vigna sinensis) או לבלב מטפס. משמעות השם phaselos בלטינית היא גם סירה מטיפוס קאנו בגלל דמיונה לתרמיל של לוביה. הרמב"ם בפיהמ"ש (כלאים, שם): "ופול הלבן - אלפול אלאביץ'" כאשר גם כאן הפירוש מילולי בלבד. לוביה
רבי נתן אב הישיבה פירש (כלאים) "אלוביא" שהיא לוביה תרבותית או בפי החקלאים לובית אפונת הבקר (Vigna unguiculata, syn. Vigna sinensis). כך מצאנו גם בפירושו השני של הריבמ"ץ (לעיל). רבי בנימין מוספיא כתב במוסף הערוך (ערך "פול"): "לפי דעתי פול הלבן הוא מין קטנית כפול וצורתו ככוליא והוא לבן ויש גם שהוא אדום (השעועית הוא מין פול לבן אבל הוא מצוייר בגונים משונים ונקרא בירושלמי פסילתא כי היונים והרומיים קוראים לפול הלבן פסילוס והוא והוא מהלכת את בני מעים ופישון שם קטנית בלשון יוני ורומיי עגול)". התיאור של צורת כליה וגווני הלבן אדום מתאימים לזיהוי זה.
|
 |
 |
|
| תמונה 3. לבלב מטפס צילם: Meneerke bloem |
תמונה 4. לבלב מטפס - זרעים צילם: Photo/©: Rik Schuiling / |
 |
 |
|
| תמונה 5. לוביה מצרית (לובית הנילוס) | תמונה 6. לוביה מצרית |
(1) פליקס העיר שהעדיף להשתמש בשם לובית הנילוס כשמה הלטיני (Vigna nilotica) ולא בשם העברי המקובל לוביה מצרית על מנת למנוע בלבול עם הפול המצרי.
רשימת מקורות:
ח. צ. אלבוים, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן תשס"ח, (עמ' 116-118).
י. פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה (עמ' 119).
י. פליקס, כלאי זרעים והרכבה, תל אביב תשכ"ז, (עמ' 40-42).
לעיון נוסף:
זהר עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים (92-95).
באתר "צמח השדה": "לוביה מצרית".
בפורטל הדף היומי: "פול המצרי שזרעו לזרע".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.