הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"דרש"; ספק מדרבנן - לחומרא

פסחים נד ע"ב

גמרא. אמר שמואל: אין תענית ציבור בבבל אלא תשעה באב בלבד. למימרא דסבר שמואל תשעה באב בין השמשות שלו אסור? והאמר שמואל: תשעה באב, בין השמשות שלו מותר! וכי תימא: קסבר שמואל כל תענית ציבור, בין השמשות שלו מותר - והאנן תנן: אוכלין ושותין מבעוד יום. למעוטי מאי - לאו למעוטי בין השמשות? - לא, למעוטי משחשיכה.
נימא מסייע ליה: אין בין תשעה באב ליום הכיפורים אלא שזה ספיקו אסור וזה ספיקו מותר. מאי ספיקו מותר - לאו בין השמשות? -
לא - כדאמר רב שישא בריה דרב אידי: לקביעא דירחא, הכא נמי: לקביעא דירחא.
דרש רבא: עוברות ומניקות מתענות ומשלימות בו, כדרך שמתענות ומשלימות ביום הכיפורים,
ובין השמשות שלו אסור. וכן אמרו משמיה דרבי יוחנן. ומי אמר רבי יוחנן הכי? והאמר רבי יוחנן: תשעב באב אינו כתענית ציבור. מאי לאו - לבין השמשות? לא, למלאכה. - מלאכה? תנינא! מקום שנהגו לעשות מלאכה בתשעה באב - עושין, ובמקום שנהגו שלא לעשות - אין עושין. .

1.

שמואל סובר שבין השמשות של תשעה באב מותר במלאכה ובאכילה.

2.
רבי יוחנן חולק עליו וסובר שבין השמשות של תשעה באב - אסור.

2.1
הגמרא לא ממש מצטטת את רבי יוחנן אלא מביאה דין של רבא ["דרש רבא"] שבין השמשות של תשעה באב אסור באכילה ובמלאכה והגמרא מציינת "וכן אמרו משמיה דרבי יוחנן". מי אמר בשם רבי יוחנן? מה שברור הוא שכך אמר רבי יוחנן [ראה דיון מעניין בדף הקודם]

3.
ונראה לומר שלביטוי "דרש", אין קשר לדרשת פסוק, אלא כנראה, שפירושו של דבר, שהוא קיבל במסורת שכך הדין, וכן רבא קיבל במסורת שכך אמרו בשם רבי יוחנן מבלי לציין שם של חכם מסויים או של חכמים מסויימים, מפני שהדין היה ידוע ומקובל. ומתאים מאד לסוגייתנו ולמשנה שמדובר על "מקום שנהגו".

4.
הלכה תמיד כרבי יוחנן נגד שמואל. ויש להוסיף, שגם רבא פסק כרבי יוחנן, וכך הלכה שבין השמשות של תשעה באב אסור באכילה ובמלאכה.

5.
ודנים הפרשנים מדוע בבין השמשות שזה ספק אסור באכילה ובמלאכה, הרי זה איסור מדרבנן ובספק בדין של חכמים יש להקל, ולהתיר מלאכה ואכילה.

6.
ראה ב"מתיבתא", הערה לד, שמכיון שאם נקל בבית השמשות של ליל תשעה באב וכן בצאת תשעה באב, יוצא שיש כאן שתי קולות סותרות, ובמקרה כזה לא אומרים ספק דרבנן לקולא.

7.
ובגלל הספק המיוחד שלא מקילים בו אלא דווקא מחמירים בו לכן רבא כנראה הוסיף את "דרש" ואת השמועה בשם רבי יוחנן!