דיוק וחידוש ברש"י
מסכת פסחים דף סג
עמוד ב
רש"י ד"ה בעל בסמוך. כל היכא דכתיב על משמע בסמוך והכא על חמץ כתיב כמו ועליו מטה מנשה (במדבר ב):
רש"י פותח בכלל שכל מקום שכתוב על משמעותו בסמוך, ומביא ראיה מפסוק ועליו מטה מנשה בבמדבר, ולכאורה צריך להבין מה הפירוש בכלל הנ"ל הרי בודאי בדרך כלל "על" משמעותו כפשוטו ולא סמוך, וא"כ צריך להבין את הכלל הנ"ל,
ועוד צריך למידק מדוע רש"י מביא את פסוק זה ועליו מטה מנשה פסוק כ' שבפרק ב', הרי באותו פרק כתוב פעמים נוספות עליו במשמעות סמוך, פסוקים ה' וי"ב,
ונראה שאכן רש"י מביא פסוק זה בדווקא כדי לבאר את הכלל שהוא רק במקום שאין לפרש כפשוטו וחייבים לפרש מלשון סמוך, או במקום שאין משמעות לפשוטו, וכאן בחמץ היות ואפשר לפרש כפשוטו על ממש, מה שהיא אפשר לפרש בפסוק והחונים עליו מטה, שבוודאי אין לפרש שחונים עליהם, אבל דבר זה יהיה תימא מה המשמעות שאין לשחוט על החמץ ממש דפשוט שאין חמץ בזמן השחיטה בעזרה בגלוי, ולכן "על חמץ" דכתיב כאן דומה יותר לעליו דכתיב בפסוק כ' שאין משמעות לפשוטו, מפני שאינו מחובר למילה נוספת כמו הפעמים האחרות שכתובים בפרק זה "והחונים עליו",
וכן רש"י עה"ת הוצרך על אתר לפרש ועליו. כתרגומו, ודסמיכין עלוהי: ומדייק בשפתי חכמים מדוע רש"י מסביר זאת כאן ולא בפסוקים הקודמים, וז"ל השפתי חכמים: ולעיל לא צריך רש"י לפרש מידי שהרי גבי ועליו כתיב והחונים אם כן ודאי פירושו כתרגומו אבל כאן אין כתיב כלום רק ועליו מטה מנשה אם כן אין אני יודע פירושו לכן פרש"י כתרגומו:
