מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"

אם בזמן חז"ל עשו שכר משעורים

פסחים מב ע"ב

ואלו עוברין בפסח כותח הבבלי ושכר המדי וכו'. ובגמ' בע"ב, שכר המדי, דרמו ביה מי שערי, ופירש"י וז"ל, לפי שבאותן הימים אין נוהגין לעשות שכר אלא מתמרים ובמדי עושין שכר ממי שעורין כעין אותו שלנו קרי ליה שכר המדי, עכ"ל. ומבואר א"כ דנהגו בזמן חז"ל לעשות שכר משעורין. וכן יעוי' בפ"ק דכתובות (ח.) מאימתי הוי התחלת שמחת חופה, א"ר פפא מכי רמו שערי באסינתא, ופירש"י דיש שורין שעורין בעריבת מים להטיל שכר לצורך חופה וכו' עכ"ל ע"ש. וכ"כ בתוס' רי"ד שם (על הדף), ובר"ן (ברי"ף), ובמאירי ע"ש. וכ"כ רש"י בפ"ק דע"ז (ח:), והר"ן שם (ברי"ף) כנ"ל, דמשעה ששורין השעורין לעשות שכר ע"ש.

אולם יעו"ש בתוס' שכ' בזה"ל, וקשה דבכל התלמוד לא מצינו שהיו עושין שכר משעורין אלא מתמרים או מכשות, לכך נר' לשון ב' שפירש"י וכו', עכ"ל ע"ש. אולם צ"ע מהגמ' הכא דמבואר לכאו' שעשו במדי בזמן חז"ל שכר משעורים וכדפירש"י, וא"כ מהו שכ' דלא מצינו כן בשום דוכתי. וי"ל דס"ל לתוס' בבי' הגמ' הכא כש"כ הרא"ש (באות א') וז"ל, ושכר של שעורין ושל חטים שעושים באשכנז ובצרפת היה אומר ר"ת דאסור להשהותו בפסח, דדוקא בשכר המדי הוא דשרו דעיקרו עשוי מתמרים או מדברים אחרים ולא היו נותנים בו אלא מעט שעורין להחמיצו כדמשמע בגמ' דרמו ביה שערי, אבל שכר שלנו שעיקרו משעורין לא, עכ"ל הרא"ש ע"ש. והיינו דס"ל דמש"כ בגמ' הכא "ושכר המדי" אכן לא נעשה "משעורים" כ"א מתמרים וכיו"ב ורק מעט שעורין נתנו בו אך "עיקרו" לא נעשה מזה. וא"כ י"ל דה"נ ס"ל לתוס' הנ"ל ול"ק.

אולם יעוי' בשבת (קלט:) ובמו"ק (יב:) שכ' דמטילין שכר במועד אחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים וכו' יעו"ש, והיינו דעיקרו נעשה מתמרים או משעורים, וא"כ צע"ג בתוס' שכ' דלא מצינו כן בכל הש"ס. שו"ר ברש"ש בפ"ק דע"ז שם דהק' כן וז"ל, הלשון תמוה קצת, דהרי בשבת (קלט:) איתא ואחד שכר שעורים, אלא דר"ל דלא היו רגילים לעשותה כדמשמע בר"פ ואלו עוברין וכו' עכ"ל ע"ש. אולם ודאי דחוק הוא, דאכתי קשה בדכ' תוס' דלא מצינו בכל התלמוד שעשו וכו', דמשמע שאף לא היה דבר שאינו מצוי, ועוד דמדכ' בשבת ובמו"ק שם "ואחד שכר שעורים", ע"כ דהיו רגילים לעשותו בזמנם, וא"כ צ"ע.

וכן יעוי' ברש"י וברשב"ם לקמן בפ"י (קז.) בד"ה פירזומא, שכר שעורין, ע"ש. והוא כדס"ל לרש"י, והר"ן, והמאירי, ותוס' רי"ד, שנהגו לעשות שכר משעורין. ועתה מצאתי בספר "גליוני הש"ס" [להגר"י ענגל ז"ל] בפ"ק דע"ז שם דג"כ עמד בזה וכ' בזה"ל, נ"ב ע"י בב"ב (צו:) וצע"ג, ויש ליישב, ואין הגליון מספיק. וע"ע במו"ק (יב:), וברש"י פסחים (קז.), ובפסחים (מב:) שכר המדי דרמו ביה מי שערי, ועתוס' לקמן בע"ז (לא:) ד"ה ותרוויהו דכ' דבכלל דין שכר בין שכר של תמרים בין של תבואה, עכ"ל הגרי"ע ז"ל. וא"כ צ"ע בתוס' בזה.