מאת: הרב יהודה קוק
מחבר ספר "נופת צופים"
עלו לראש גגותיהן ונפלו ומתו
שקלים יז ע"א-ע"ב
כיון שראו כל חורי יהודה כן עלו לראש גגותיהן ונפלו ומתו וכו'. וכן יעוי' בתענית (כט.) דכשחרב הבית בראשונה נתקבצו כיתות של פרחי כהונה ומפתחות ההיכל בידן וכו' ונפלו לתוך האור יעו"ש.
ויל"ע הא אסור לאדם "לאבד" את עצמו לדעת וכדאי' בספ"ח דב"ק (צא:) דתניא ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש ר' אלעזר אומר מיד נפשותיכם אדרוש את דמכם, והיינו שאסור לאבד א"ע לדעת יעו"ש. ויעוי' ברמב"ם בפ"ב דרוצח ה"ב דס"ל דעובר בזה על "לא תרצח" ע"ש, והיינו דנלמד מאך את דמכם וגו' שגם כשהורג את "עצמו" ה"ה עובר על לא תרצח ולא רק כשהורג את "חבירו". וכן יעוי' ב"אבי עזרי" בפ"ג דדעות ה"א בזה. וא"כ יל"ע הכא, דלכאו' לאו כדין עבדי.
והנה יעוי' בפ"ת ביור"ד (סימן שמה' אות ב') שהביא לשו"ת "אבן שוהם" (סימן מד') שכ' דלא נקרא מאעל"ד אלא כשעושהו בדעת צלולה ולא כשעושהו "מתוך שגעון" שהרוח בלבלתו וכו' יעו"ש. וכן מדוייק בלשון השו"ע שם שכ' דהמאבד עצמו לדעת אין מתעסקים עמו לכל דבר וכו', דמבואר דדוקא כשעושהו "ביישוב הדעת" דינו כמאל"ד. וא"כ צ"ל גם הכא דמרוב צער יגון ואנחה על ביהמ"ק שהבינו שעומד להיחרב ולגלות בין הגוים וכו' נשתבשה דעתם לפי שעה ולכן קפצו מהגג או לתוך האש ולא היה דינם כמאעל"ד שאין מתאבלים עליו ואין מתעסקים בקבורתם וכו', וכן דלא עברו על "לא תרצח" במזיד עכ"פ. ומ"מ נר' דלא הו"ל למיעבד הכי אולם עכ"פ לא היו בחומרת מאעל"ד. וה"נ י"ל גבי העובדא דחנה אם שבעת הבנים דכ' בגיטין (נז:) דאחר שהרג אותו רשע לכל ז' בניה הצדיקים עלתה לגג ונפלה ומתה וכו' יעו"ש, ויעוי' באיכ"ר (פרשה א' אות נ') שכ' לכל האי עובדא ואח"כ כ' דלאחר ימים נשתטית ונפלה מן הגג ומתה, ויעו"ש ב"יפה ענף" למוהר"ש יפה ז"ל שכ' דמפני שחייה מר לה ממותה הותר לה להמית את עצמה, עכ"ד יעו"ש. והוא ע"ד מש"כ בס"ד, ודו"ק. וע"ע מש"כ בכ"ז בספר לא תתרצח, ותמצא נחת.
