מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
אחריות נזיקית שנגרמה ע"י משיגי גבול
"אמר רבא: הכניס שורו לחצר בעל הבית שלא ברשות, וחפר בה בורות שיחין ומערות. בעל השור חייב בנזקי חצר, ובעל חצר חייב בנזקי הבור". זאת על אף הכתוב בתורה: "כי יכרה איש בור" (שמות כא, לג) ולא שור בור, בכל זאת כיון שמוטל על בעל החצר לכסות את הנזק שבחצרו, נחשב הדבר כאילו הבעלים כרו את הבור. התוספות רי"ד כותב (כאן), שנראה לו, שדין זה הוא רק אם בעל החצר היה מודע לבור- למזיק שברשותו, אך אם לא היה מודע לכך, ובהמה שלו עצמו נפלה בבור, בעל השור יהיה חייב, מאחר והוא הכניס את שורו לשם ללא רשות "הוא פושע בדבר, וחייב הוא, שכל מה שעושה שם שורו כאילו הוא עשאו".
התוס' (ד"ה אע"ג), מסתפק, מה הדין אם מדובר באדם שהשיג גבול ונכנס ללא היתר לרשות חברו ויצר שם בור. מי חייב בנזקי הבור - משיג הגבול או בעל החצר? הרב מאיר שמחה הכהן מדוינסק (משך חכמה, שמות שם) כותב שמכפל הלשון "איש בור" בפס': "כי יפתח איש בור, או כי יכרה איש בור", ניתן להבין שמקרה אחד מתייחס לאדם שפתח או כרה בור ברשות אחר, ובכל זאת המשך הפס' הוא: "בעל הבור ישלם" ולא האיש שחפר או כרה. ומכאן שהאחריות הנזיקית מוטלת על בעל הרכוש- בעל הבור, מפני שעליו מוטל לכסות את הבור.
להלכה נפסק (שולחן ערוך חושן משפט סימן תי, ד), שהאחריות על נזק שנמצא ברשות שיש לה בעלים, גם אם היא נוצרה ע"י אדם שהשיג גבול, מוטלת על בעל המקום, מאחר ועליו מוטל לסלק את הנזק. המנחת חינוך (מצוה נג, ו) מוסיף שאחריות זו, היא גם אם האדם שהשיג את הגבול, או בעל השור שיצר את הבור- הנזק, לא שלמו עדיין לבעל החצר את הנזק שנגרמה לחצר עצמה. האחריות למנוע נזק ברשותו של אדם, מוטלת בראש ובראשונה על בעלי המקום, גם אם הם לא יצרו את הנזק.
