טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 

כדי שיאכלו תמרים ויעסקו בתורה – תמר מצוי

"תני רבי חייא: מאי דכתיב אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה? יודע הקדוש ברוך הוא את ישראל שאינן יכולין לקבל גזרות של רומיים, לפיכך הגלה אותם לבבל ... עולא אמר כדי שיאכלו תמרים ויעסקו בתורה. עולא איקלע לפומבדיתא, קריבו ליה טירינא דתמרי. אמר להו: כמה כי הני בזוזא? אמרו ליה: תלת בזוזא. אמר: מלא צנא דדובשא בזוזא, ובבלאי לא עסקי באורייתא? בליליא צערוהו. אמר: מלא צנא סמא דמותא בזוזא בבבל, ובבלאי עסקי באורייתא!" (פסחים, פז ע"ב - פח ע"א).

פירוש: תָּנֵי [שנה] ר' חִיָּיא: מַאי דִּכְתִיב [שנאמר]: "אֱלֹהִים הֵבִין דַּרְכָּהּ וְהוּא יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ" יוֹדֵע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְקַבֵּל גְּזֵירוֹת אכזריות אדום לְפִיכָךְ הֶגְלָה אוֹתָם לְבָבֶל שאנשיה פחות אכזריים ... עוּלָּא אָמַר: שגלו ישראל לבבל כְּדֵי שֶׁיּאכְלוּ תְּמָרִים הגדלים הרבה בבבל וניתן להשיגם בקלות ובזול וְיַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה. אגב כך מסופר: עוּלָּא אִיקְלַע לְפוּמְבַּדִיתָּא קְרִיבוּ לֵיהּ טִירִינָא דְּתַמְרֵי [עולא הזדמן לפומבדיתא הביאו לו סל תמרים] אָמַר לְהוּ [להם] למארחיו: כַּמָּה כִּי הָנֵי בְּזוּזָא [כמה כאלה בדינר]? אֲמַרוּ לֵיהּ [לו]: תְּלָת בְּזוּזָא [שלושה כאלה בדינר] אָמַר: מְלֹא צַנָּא דְּדוּבְשָׁא בְּזוּזָא, וּבַבְלָאֵי לֹא עָסְקֵי בְּאוֹרַיְיתָא [מלוא הכד דבש בזוז אחד והבבלים אינם עוסקים בתורה] כראוי להם, והרי אין להם צורך לטרוח הרבה במזונותיהם, והיה עליהם לעסוק יותר בתורה. בְּלֵילְיָא צִעֲרוּהוּ [בלילה ציערו אותו התמרים] שאכילת תמרים הרבה גורמת לבעיות עיכול והצטער בשלהם כל הלילה. אָמַר על כך: מְלֹא צַנָּא סַמָא דְּמוֹתָא בְּזוּזָא בְּבָבֶל [מלא הכד סם המות עולה רק זוז בבבל] ולמרות שניזונים מסם מוות זה, בכל זאת בַבְלָאֵי עָסְקֵי בְּאוֹרַיְיתָא [הבבלים עוסקים בתורה] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: תמר מצוי   שם באנגלית: Date Palm   שם מדעי: Phoenix dactylifera


נושא מרכזי: מדוע תמרי בבל היו זולים?

לריכוז המאמרים שנכתבו על התמר המצוי הקש/י כאן.

תקציר:  בספרות חז"ל אנו מוצאים כמה איזכורים, לכאורה סותרים, מהם ניתן ללמוד על ערכם הכלכלי של התמרים. השוואה להסטוריה של גידול התמרים באזורנו עשוייה לפרש את ההבדלים במונחים של התפתחות זני התמרים במהלך הדורות. בתקופת בית ראשון גידול התמרים העיקרי היה בבבל והזנים שהיו מקובלים אז היו בעלי "חיי מדף" קצרים. מסיבה זו היה ערכם נמוך כדברי עולא בסוגייתנו. מאוחר יותר פותחו בארץ ישראל זנים "יבשים" ולכן עלה ערך התמרים. בהמשך התהליך הגיעו זנים אלו גם לבבל ומשם חזרו בעת החדשה לארץ ישראל.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------


 

המאמר עודכן ומופיע במסכת תענית (ט ע"ב): "חזי מלא צנא דתמרי בזוזא". לקריאה לחץ כאן.
 

תמונה 1.  תמר - זן חלוואי           צילמה: יעל  י.		תמונה 2.  תמר - זן מג'הול         צילמה: יעל י.

מקורות עיקריים:

ע. לונדון, 'ענף התמרים בארץ ישראל בתקופה הרומית והביזנטית', עלון הנוטע שנה ס"ד, אפריל 2010, עמ' 37
 
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.