|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
רבא הוה מיהדר אסילקא וארוזא – אורז
"מאי שני תבשילין? אמר רב הונא: סילקא וארוזא. רבא הוה מיהדר אסילקא וארוזא, הואיל ונפיק מפומיה דרב הונא. אמר רב אשי: שמע מינה דרב הונא: לית דחייש להא דרבי יוחנן בן נורי. דתניא, רבי יוחנן בן נורי אומר: אורז מין דגן הוא, וחייבין על חימוצו כרת, ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח. חזקיה אמר: אפילו דג וביצה שעליו" (פסחים, קיד ע"ב).
פירוש: שואלים: מַאי [מה הם] שְׁנֵי תַבְשִׁילִין שהוזכרו במשנה? אָמַר רַב הוּנָא: כגון סִילְקָא וְאָרוּזָא [תרד ואורז]. מסופר: רָבָא הֲוָה מֶיהְדַּר אַסִּילְקָא וְאָרוּזָא [היה מחזר על תרד ואורז] לאכלם בליל פסח הוֹאִיל וְנָפֵיק מִפּוּמֵיהּ [ויצא מפיו] של רַב הוּנָא ואף שידע שלא התכון רב הונא דווקא לירקות אלה, מכל מקום רצה לקיים כלשון הרב בדיוק. אָמַר רַב אַשִׁי: שְׁמַע מִינָּהּ [למד ממנה] מדברי רַב הוּנָא גם הלכה אחרת בדרך אגב, כי לֵית דְּחָיֵישׁ לְהָא [אין מי שחושש לדבר זה] שאמר ר' יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. דְּתַנְיָא [שהרי שנינו בברייתא], ר' יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר: אוֹרֶז מִין דָּגָן הוּא לכל דבר וְחַיָּיבִין עַל חִימּוּצוֹ כָּרֵת בפסח וְאָדָם יוֹצֵא בּוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ משום מצה אם שמרו מחימוץ בַּפֶּסַח. ולכן משמיע לנו רב הונא שאין חוששים לכך. חִזְקִיָּה אָמַר: שני תבשילין אלה הם אֲפִילּוּ דָּג וּבֵיצָה שהיו מורחים עָלָיו לצורך טיגונו (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
ראו במאמר "אבל אורז ודוחן לא משום דעל ידי תערובת" (ברכות, לז ע"א). לקריאה הקש/י כאן.
לריכוז המאמרים שנכתבו על האורז הקש/י כאן.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
|
