הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
משנה היסטורית
שקלים יג ע"א
מתני' אלו הן הממונים שהיו במקדש יוחנן בן פנחס על החותמות אחייה על הנסכים מתיה בן שמואל על הפייסות פתחיה על הקינין
פתחיה זהו מרדכי ולמה נקרא שמו פתחיה שהיה פותח דברים ודורשן ויודע בשבעים לשון.
בן אחייה על חולי מעיים
נחוניה חופר שיחין
גביני כרוז
בן גבר על נעילת שערים
בן בבי ממונה על הפקיע
בן ארזא על הצלצל
הוגרס בן לוי על השיר
בית גרמו על מעשה לחם הפנים
בית אבטינס על מעשה הקטורת
ואלעזר על הפרוכת
ופנחס המלביש:
גמ' ר' חזקיה אמר ר' סימון ורבנן חד אמר כשירי דור ודור בא למנות עליהן וחורנה אמר מי שהיה באותו דור מנה מה שבדורו
(מאן דאמר כשירי כל דור ודור בא למנות על כולן הוא אומר [משלי י ז] זכר צדיק לברכה
מאן דאמר מי שהיה באותו דור מנה מה שבדורו על כולן הוא אומר [משלי י ז] ושם רשעים ירקב ועל מי נאמר זכר צדיק לברכה על בן קטין וחביריו)
1.
במשנה מוזכר "מרדכי", והשאלה היא האם מדובר במרדכי היהודי ממגילת אסתר.
2.
בגמרא מובאת מחלוקת בין רבי סימון ורבנן. בדרך כלל הביטוי "חד אמר... וחד אמר" מוזכר בש"ס ביחס לשני אמוראים בודדים, ואילו הביטוי הנ"ל שכולל "רב... ורבנן, חד אמר... " - 12 מופעים בש"ס. מדובר במחלוקת בין חכם יחיד לרבנן [=רבים], והרי הלכה צריכה להיות כמותם [על פי הכלל של "יחיד ורבים הלכה כרבים"] ומדוע דעתם מוצגת כ"חד אמר" בלבד. ואולי "רבנן" הם התלמידים ולכן, למרות שהם רבים הם נחשבים כדעה אחת ושוות ערך לאמורא יחידי...
3.
המחלוקת בגמרא היא:
3.1
שיטה אחת: השמות המוזכרים במשנה הם של האנשים הכשרים ביותר ששימשו בתפקידם בדורות שונים במשך ימי הבית השני. ומי שהיה המיוחד מכל נושאי התפקידים ששימשו בכל הדורות, שמו מצויין במשנתנו. [והשאלה היא, האם הסדר במשנה הוא לפי "סדר הדורות", או לפי סדר כלשהו בין הנושאים-התפקידים שמוזכרים ברשימה.]
3.2
ודעה שניה היא: כל השמות במשנתנו שימשו באותו דור של מי [התנא] ששנה את משנתנו.
4.
הגמרא מציינת שלפי הדעה הראשונה כל החכמים ברשימה היו צדיקים ועליהם נאמר "זכר צדיק לברכה" כי כולם היו הכשרים ביותר בכל דור.
ולפי הדעה השניה חלקם היו רשעים [ואם מדובר ב"מרדכי היהודי" הרי שחלקם היו צדיקים]. [סוגייתנו מיוסדת וקשורה לסוגיה המקבילה במסכת יומא דפים לג-לד].
5.
לפי הדעה השניה שמדובר שכולם היו בדור אחד, ומתוך הנחה ש"מרדכי" שמוזכר ברשימה הוא אותו מרדכי היהודי ממגילת אסתר, אם כן התנא של משנתנו חי בתקופה זו [תחילת בית שני] שקדמה מאד לתקופת "רבי יהודה הנשיא" [150 שנה אחרי חורבן בית שני]. ראה גם "שוטנשטיין", הערה 23.
5.1
ושם, ב"שוטנשטיין" מביא שלפי הגר"א גם לאורך כל בית שני קראו לכל בעלי התפקידים המנויים במשנתנו בשם של חכמי הדור הראשון [שמנויים במשנה]. וזה מתאים לדעה השניה בגמרא.
6.
רבי עובדיה מברטנורא מסכת שקלים פרק ה משנה א:
אלו הן הממונים - חמשה עשר מינים של פקידות ומינוי של שררה דחשיב במתניתין היו תמיד במקדש. מיהו הנך גברי דחשיב, לא בזמן אחד היו, אלא החסידים והכשרים שבכל דור ודור הוא מונה.
ורבותי פירשו, על שם שהממונים הראשונים שנתמנו על כך, כך היה שמם, לפיכך נקראו הבאים אחריהם על שמם:
הפרוש הראשון של ברטנורא - כמו הדעה הראשונה בגמרא - והסברנו בסעיף 3.1 לעיל.
6.1
התוספת בדבריו בשם רבותיו מתאימה [לכאורה] לשתי הדעות בגמרא, כאשר לפי הדעה הראשונה השמות היו אמנם באותו דור [דור מאוחר לתקופת מרדכי היהודי] אלא שהשמות נקראו על שמם של אישים קדמונים שהיו בדורות קדומים ושונים.
7.
תוספות יום טוב מסכת שקלים פרק ה משנה א:
אלו הן הממונים וכו' - פירש הר"ב [דהנך גברי דחשיב לא בזמן אחד היו אלא] החסידים והכשרים שבכל דור הוא מונה שא"א שאלו הנזכרים שהיו ממונים בכל זמן הבית. דבכל דור ודור היו משתנים הממונים ועיין בספ"ג דיומא. [אבל מ"ש הר"ב דלא בזמן אחד היו שכן לשון הירושלמי חד אמר כשירי דור ודור הוא מונה וסברא בעלמא הוא. שמכיון שמונה כל הכשרים שכמעט נמנע הוא לומר שכל היותר כשרים היו הכל בדור אחר].
וכתב עוד ורבותי פירשו כו' [אפשר שנתכוין לבעלי התוספות דמסכתא מנחות פרק רבי ישמעאל סוף דף ס"ד אדת"ר כשצרו מלכות בית חשמונאי זה על זה כו' א"ל מרדכי כו' דפירש רש"י מרדכי שהיה בימי אחשורוש.
וכתבו התוספות דתימה הוא לומר שהאריך ימים כל כך.
ונראה על שם מרדכי הראשון היו נקראים הממונים על שמו לפי שאינם [ממנים] אלא בקיאים בעלי שכל ומדע עכ"ל ולמד הרב לומר כן על כולם.
ויש לתמוה שאף שכתב פירוש הירושלמי תפס ג"כ פירוש רבותיו. ולמה לא תפס ג"כ לאידך פירוש דבירושלמי דחד אמר מי שהיה באותו דור מנה מה שבדורו.
ועוד הסברא הפשוטה היא נוטה כך יותר משני הפירושים האלו דמסתמא המונה מונה אותם שבדורו]:
הוא מעיר על דברי הברטנורא לכאורה כאמרו לעיל בסעיף 6.1
הערה:
לפי הדעה השניה "מרדכי" שמוזכר במשנתנו נקרא על שם מרדכי היהודי.
8.
לפי השיטה שבעל המשנה מונה את השמות שהיו בכל דור ודור בימי בית שני אולי לא מדובר רק בעובדה שבעל המשנה מונה עובדות הסטוריות אלא יתכן שבכל דור נכתבה משנה שתארה מי שימש בתפקיד בדור מסויים ואחר כך רבי יהודה הנשיא צרף את כולם למשנה אחת ומתאים לדברים הבאים:
9.
תוספות מסכת בבא קמא דף צד עמוד ב:
... ולכך לא פריך לקמן אלא מברייתות דהוה שונה ר' חייא שהיה תלמידו של רבי ולא הקשה ממתני' דקתני משלם כשעת הגזילה לפי שהמשניות היו קודם רבי אלא שרבי סדרם אבל ברייתות היה שונה ר' חייא מה שהיה מוסיף רבי על המשניות...
9.1
וראה גם ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד סח, שלפי זה מרדכי שמוזכר במשנתנו הוא מרדכי היהודי ושמו מוזכר במשנה שנכתבה כבר בתקופתו!
