הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה

"לא מטעם זה"

שקלים יד ע"א

אמר רבי חנינא מאן דאמר רחמנא וותרן יתוותרון בני מעויי אלא מאריך רוחיה וגבי דידיה
א"ר אחא כתיב [תהילים נ ג] וסביביו נשערה מאוד מדקדק עמהן כחוט השערה
א"ר יוסי (בר אבין) לא מטעם הזה אלא מן מה דכתיב [תהילים פט ח] ונורא הוא על כל סביביו מוראו על הקרובים יותר מן הרחוקים

1.
בגמרא מובאים שני פסוקים מהם נלמד שהקב"ה "מדקדק עמהן כחוט השערה", כלומר, שהקב"ה מקפיד גם על חטאים "קטנים" כלפי הצדיקים הקרובים אליו.

2.
במסכת בבא קמא מובאת סוגיה מקבילה:
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף נ עמוד א:

 אמר רבי אחא: אף על פי כן מת בנו בצמא, שנאמר: +תהלים נ'+ וסביביו נשערה מאד, מלמד, שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם סביביו אפילו כחוט השערה.
ר' נחוניא אמר, מהכא: +תהלים פ"ט+ אל נערץ בסוד קדושים רבה ונורא על כל סביביו.
אמר ר' חנינא: כל האומר הקדוש ברוך הוא ותרן הוא - יותרו חייו, שנאמר: +דברים ל"ב+ הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט.

לכאורה משמע שבבבלי שני ההסברים הם חילופיים, ואילו בירושלמי משמע שמי שהביא את המקור השני "חולק" על ההוכחה מהמקור הראשון, וכך משמע מהניסוח "לא מטעם הזה אלא מן מה דכתיב..."

3.
ואולי אפשר להסביר: לפי רבי יוסי בר אבין בירושלמי מה שלומדים מהמקור השני הוא, שהסיבה שיש הקפדה יתירה על הצדיקים נובעת מכך ש"נורא הוא על כל סביביו", אין כוונת הביטוי "נורא" להקפדה ולהענשה, אלא ליראת שמים, כלומר, הצדיקים מרגישים את גדולת ה' באופן יותר ממשי ומשמעותי, ולכן ממילא הם נדרשים להקפיד גם על "קטנות", ולכן כאשר הם אינם עומדים בציפיות הם נענשים...

4.
הביטוי "לא מטעם זה" - 7 מופעים בירושלמי ו - 0 מופעים בבבלי.