מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
עני המהפך בחררה
רב גידל רצה לקנות קרקע, ור' אבא הקדימו וקנה לפניו. זה הוא דין עני המהפך בחררה [=פת שנאפת על גבי גחלים], שהאחר המקדים נקרא רשע, אלא שכאן ר' אבא הוא לא היה מודע לכך. רש"י (ד"ה עני) כותב שדין זה הוא גם בזכיה מההפקר, ובמתנה, אך רבנו תם (תוס' ד"ה עני) סובר שרק במכר ובשכירות נקרא הלוקח האחר רשע, כיון שיכול לקנות ולהשתכר במקום אחר, אבל בהפקר שלא ניתן לזכות במקום אחר אינו נקרא רשע. הרשב"א (קידושין שם) כותב שמתנה כמוה כהפקר. אמנם גם רבנו תם מסכים שאין לרדת לאומנתו ולפרנסתו של חברו.
שאלה זו של ירידה לאומנות חברו, מצויה מאד בימים אילו של משבר כלכלי, בו רבים מחפשים עבודה, ועל כן נדרשת זהירות רבה שלא לעבור על איסור זה של ירידה לאומנות חברו. לפי שו"ת הרמ"א (סי' י), זהו איסור גזל מהתורה, ולדברי המהרש"ל (ביאורים לסמ"ג לאוון קנג), זהו בכלל "ארור מסיג גבול רעהו" (דברים כז, יז). כיון שכך, אסור לאדם להציע את עצמו לעבודה אם בעקבות כך יפוטר עובד אחר במקומו. הרב משה פיינשטיין (שו"ת אגרות משה חושן משפט, חלק א, סי' לח) כותב שהדבר אסור מדין יורד לאומנות חברו גם אם המעביד יקצץ רק חלק משכרו של העובד הראשון. אמנם אם המעביד הוא שפנה לאדם האחר, אינו עובר על איסור יורד לאומנות חברו.
אם אדם לא התחיל בעבודה, והוא נמצא במשא ומתן עם מעביד ועדין לא "סגר" ענין, אם יש סיכוי שיקבלו לעבודה, אסור לאחר להציע את עצמו מדין "עני המהפך בחררה", ונקרא רשע אם יעשה כן (פתחי תשובה, שו"ע חושן משפט סי' רלז ס"ק ב). אמנם, ע"פ דברי רבנו תם, שנקרא רשע כי יכול להשתכר במקום אחר, יש מקום לדון מה הדין במצב כלכלי קשה שלא ניתן להשיג עבודה כלל, גם לא במקום אחר. אכן הרש"ז מלאדי (שו"ע הרב הל' השגת גבול סעיף י) כתב שבעל נפש יחמיר על עצמו.
