מעט מאורו של הדף היומי
הרב יהודה זולדן
כיבוד הורים וארץ ישראל
רב אמי עזב את אימו ועלה לארץ ישראל, וכששמע שאימו באה אחריו לארץ, רצה לצאת אליה, ור' יוחנן התיר לו בקושי רב לצאת לחו"ל, ובלבד שיחזור לארץ.
האם לבן מותר לעלות לארץ בניגוד לרצון הוריו, והאם מותר לו לצאת מהארץ על מנת להיות עם הוריו? שאלות אילו העסיקו את הפוסקים בעבר, עת המצב בארץ ישראל היה קשה מבחינה כלכלית ובטחונית, ובכל זאת פסק המהר"ם מרוטנבורג: "וששאלת, אם האב יכול לעכב את בנו מלעלות לארץ ישראל? כיון שמצוה לעלות וכתיב 'אני ה' ', דבכל דבר מצוה לא ישמע לו דכבוד המקום קודם" (שו"ת מהר"ם ב"ר ברוך סי' עט).
גם פוסקי זמננו התיחסו לשאלות דומות. הרב שאול ישראלי נשאל, האם מותר למדריכי תנועות נוער בחו"ל לחנך את חניכיהם לעלות לארץ בניגוד לרצון הוריהם? ותשובתו היא שעקרונית מצות ישוב הארץ קודמת לכיבוד הורים, אא"כ הוא מטפל בהוריו והם זקוקים לו. אך אם "הם מתנגדים לעליתו לארץ ישראל מאיזה סיבה שהיא, בזה אין חייב לשמוע להם. אדרבה מצווה ועומד הוא לקיים המצוה שהוא והוריו חייבים בה, וכיון שהיא מצוה עליו, גם המדריכים אותו לכך, לא זו בלבד שאינם עוברים שום איסור, אלא אדרבה מצוה גדולה בידם שמסייעים לדבר מצוה גדולה של ישיבת ארץ ישראל ששקולה כנגד כל המצוות כפי שמסיק הרמב"ן" (הרב שאול ישראלי, עמוד הימיני, סימן כ).
הרב חיים דוד הלוי, נשאל ע"י סטודנט שהוא בן יחיד, שלמד בארץ אם עליו להענות לדרישת הוריו, לשוב לחו"ל עם תום לימודיו בשל געגועיהם אליו? ותשובתו היתה שאין הוא רשאי לשמוע להם, והוסיף עוד: "נראה שעל כל השיקולים ההלכתיים, צריך להוסיף שיקול בטחוני כפול. ישיבת חוץ לארץ הולכת ונעשית מיום ליום קשה לישראל, וזה אחד מסימני הגאולה. מאידך, עליה לארץ ישראל בתקופתנו אינה סתם מצות ישוב ארץ ישראל כפי שהיתה מאז ומתמיד אלא הצבת היסודות לבנין עדי עד של הגאולה העתידה" (שו"ת עשה לך רב חלק א סימן יח).
